הלכה ליום ראשון כ"ח חשון תשפ"ד 12 בנובמבר 2023

מנחה לאחר קבלת שבת

שאלה: אם כאשר הגעתי לבית הכנסת, ראיתי שהציבור כבר סיימו קבלת שבת, אך עדיין לא שקעה החמה, האם מותר לי להתפלל מנחה של יום שישי?

תשובה: ראשית נביא את עיקר דברי הפוסקים בענין זה.

מי שענה "ברוך ה' המבורך"
כתב רבינו המרדכי (פ"ב דשבת סימן רצו), שמי שהתעכב ולא התפלל מנחה של ערב שבת, עד שהתחילו הציבור בתפילת ערבית, וכשאמרו "ברכו את ה' המבורך", ענה גם הוא "ברוך ה' המבורך לעולם ועד", הרי אדם כזה, אינו יכול כעת להתפלל תפילת מנחה של יום חול, שהרי קיבל עליו את השבת. ולכן עליו להתפלל פעמיים תפילת (העמידה) ערבית של שבת.

כלומר, מי שענה "ברוך ה' המבורך לעולם ועד" של תפילת ערבית של ליל שבת, הרי קיבל עליו את קדושת השבת, והוא אינו יכול בשום אופן להתפלל תפילת מנחה של יום חול, ולכן עליו להתפלל פעמיים תפילת ערבית של שבת. שכאשר הציבור יתפללו ערבית הוא יתפלל איתם, וכשיסיים את תפילת העמידה, לאחר כמה שניות, יתפלל שוב תפילת העמידה של ערבית של ליל שבת.

ולכן, מי שהגיע לבית הכנסת, והוא לא התפלל מנחה, וראה שהשליח ציבור אומר "ברכו את ה' המבורך", הדין הוא, שלא יענה "ברוך ה' המבורך לעולם ועד", כדי שלא יפסיד תפילת מנחה של יום שישי. אלא ישתוק, ויתפלל מיד מנחה.

וכך כתבו כמה ראשונים, ובכלל בספר האגודה (סוף פרק במה מדליקין סימן נ), בזו הלשון:

"כתבו הגדולים, מי שלא התפלל מנחה בערב שבת, ומצא שהשליח ציבור אומר "ברכו", לא יענה "ברכו" עם הקהל, כי לאחר שיענה ברכו לא יוכל להתפלל מנחה שהיא של חול, ויצטרך להתפלל פעמיים ערבית של שבת".

וככל הדברים הללו פסקו הפוסקים, וכן פסק מרן זצ"ל בספרו חזון עובדיה שבת (ח"א עמוד רצה).

הגיע לבית הכנסת אחרי קבלת שבת
ולענין השאלה, אם אדם הגיע לבית הכנסת, וראה שהציבור סיימו לומר "מזמור שיר ליום השבת", כלומר, קיבלו עליהם את השבת, אולם הוא, עדיין לא התפלל מנחה, הדין הוא, שהוא אינו יכול לעמוד ולהתפלל מנחה בתוך בית הכנסת, אולם הוא יכול לצאת מבית הכנסת, ולהתפלל בחוץ מנחה של יום חול.

הגיע בתחילת קבלת שבת
אם אדם הגיע לבית הכנסת כשהציבור רק התחילו בקבלת שבת, מותר לו להתחיל בתפילת מנחה, אף על פי שהוא יודע שתוך כדי התפילה שלו, הציבור יאמרו "מזמור שיר ליום השבת". (חזון עובדיה שם עמוד רחצ).

ולסיכום: מי שהגיע לבית הכנסת לאחר שהציבור אמרו "מזמור שיר ליום השבת", והוא לא התפלל מנחה, עליו לצאת מבית הכנסת ולהתפלל מנחה. ואם התחילו כבר בתפילת ערבית, והוא ענה "ברוך ה' המבורך לעולם ועד", הדין הוא שהוא אינו יכול להתפלל מנחה, ועליו להתפלל פעמיים את תפילת העמידה של ערבית של שבת.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה