הלכה ליום רביעי י"ב אייר תשפ"ג 3 במאי 2023

אם אין יראה אין חכמה

כפי שכתבנו, בימים אלה, הם ימי ספירת העומר, נוהגים לדרוש בפרקי אבות, לעורר את לב העם למוסר.

הנהגתו של מרן זצ"ל בלימוד פרקי אבות
וכאן יש לציין, כי סגולתם של פרקי אבות גדולה היא, והם מאמרי מוסר שנאמרו על ידי רבותינו התנאים, קדושי עליון. ומהם ילמד אדם דרך ארץ והנהגה נכונה, בתיקון המידות ועבודת הבורא.

ובעינינו ראינו, כמה פעמים, שאירע ומרן זצ"ל הוצרך להמתין כמה דקות, או שיצא בימי חולשתו לנוח מעט במרפסת ביתו, וכדי שלא להתבטל חלילה מן התורה, כל אותו הזמן היו שפתותיו מרחשות דבר מה. וכשקרבנו להטות אוזן לשמוע מה בפיו, שמענו כי הוא קורא בעל פה בפרקי אבות, בכוונה גדולה, לעורר עצמו לעבודת ה'.

שנינו בפרקי אבות (פ"ג משנה כא): "רבי אלעזר בן עזריה אומר: אם אין חכמה אין יראה, אם אין יראה אין חכמה".

והסביר מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, מה שאמר התנא "אם אין יראה אין חכמה", כי באמת שישנה סגולה מיוחדת בלימוד התורה, שעל ידי הלימוד האדם נעשה ירא ה'. כמו שאמרו בספרי (פרשת שופטים), "למען ילמד ליראה את ה' אלהיו", כלומר, על ידי הלימוד לבדו, כבר האדם יכול להפוך לאדם ירא שמים. נמצא אם כן, שעל האדם ללמוד ולהיות חכם, כדי שעל ידי כן תהיה לו יראת ה'. וכמו שראינו כמה פעמים, שאנשים הקימו "כוללים" ומסגרות שונות שבהן תלמידי חכמים צעירים לומדים עם אנשים הרחוקים מן התורה. ואותם אנשים באו מידי יום ביומו לעסוק בתורה, ולמדו גמרא, משנה והלכה, והלכו מחיל אל חיל, עד שהתחזקו מאד באמונתם ויראתם את ה' יתברך, ונעשו בעלי תשובה גמורים. 

ופירש עוד מרן רבינו זצ"ל, כי הר סיני, הוא סמל התורה, שהרי עליו נתנה התורה. ואילו הרב המוריה (הר הבית), הוא סמל היראה, שהרי עליו נעקד יצחק אבינו עליו השלום. מפחד ה' ומהדר גאונו.

והנה התוספות במסכת תענית (דף טז.) כתבו דבר הנראה כתמוה מאד, שהר המוריה הוא הר סיני, ונקרא "מוריה", על שם שממנו יצא מורא לכל הגויים בזמן מתן תורה, שנאמר "ארץ יראה ושקטה". והמפרשים תמהו מאד על דברי התוספות, כי מה ענין הר סיני להר המוריה, שהרי הר סיני הוא במדבר, ואינו שייך כלל להר המוריה שבירושלים.

והסביר מרן זצ"ל, על פי המדרש (שוחר טוב סימן סח), אמר רבי יוסי, סיני, מהיכן בא? מהר המוריה, שנתלש ממנו כחלה מן העיסה. כלומר, מתחילה, היה הר סיני דבוק להר המוריה, והשם יתברך העבירו למדבר, שעליו תנתן התורה, הואיל ועליו נעקד יצחק אבינו. ולפי זה מבוארים דברי התוספות, שכתבו שהר סיני והר המוריה שייכים זה לזה.

ולפי זה מתבארים דברי המשנה "אם אין יראה אין חכמה", שרק על ידי החלק מהר המוריה שנתלש ממקומו, ונתחבר להר סיני, זכינו לקבל את התורה, לרמוז שעם התורה, תהיה יראת השם טהורה.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה