הלכה ליום שישי כ"ט כסלו תשפ"ב 3 בדצמבר 2021

שבת  חנוכה

מאמרו של הגאון רבי זבדיה כהן שליט"א, ראש אבות בתי הדין תל אביב יפו

מפורסמת שאלתו של מרן רבי יוסף קארו זצ"ל בספרו בית יוסף (או"ח סימן עתר), מדוע קבעו את חג החנוכה לשמונה ימים? הרי השמן שמצאו הספיק ליום אחד, ובזה אין נס, נמצא שכל הנס היה רק שבעה ימים!

הבית יוסף תירץ שלושה תירוצים:

  • מראש חילקו את השמן לשמונה חלקים קטנים בכל לילה שמו במנורה חלק אחד מהשמן ודלק עד הבוקר נמצא שגם בלילה הראשון היה נס.
  • בלילה הראשון שפכו את השמן מהפך למנורה, ומיד באותו הרגע המתמלא הפך מחדש.
  • בלילה הראשון שפכו את השמן מהפך למנורה, ודלקו כל הלילה ובבוקר מצאו את נרות המנורה מלאים בשמן .

רבינו חזקיה די סילוה זצ"ל (1659-1698), בספרו "פרי חדש", כתב גם הוא לתרץ את הקושיה, כי אמנם לגבי השמן והמנורה, הנס היה רק שבעה ימים, אבל ביום הראשון, אנו חוגגים את נס הניצחון, כמו שאנו אומרים בעל הניסים: "מסרת גיבורים ביד חלשים, ורבים ביד מעטים, רשעים ביד צדיקים, וזדים ביד עוסקי תורתך, ועשית שם גדול וקדוש בעולמך".

הגאון רבי אריה ליב צינץ מפלוצק זצ"ל (1768-1833), מתרץ את הדברים על פי מעשה שהיה:

סוחר עשיר נסע ליריד בעיר לייפציג, ולקח אתו שמונה שקיות מלאות במטבעות זהב. בדרכו ליריד, בתוך מעבה היער, התנפלו עליו שודדים ושדדו את שקיות הזהב, אך בדרך נס, נשמטה מעיניהם שקית אחת, כך שהצליחו לשדוד רק שבעה שקיות זהב. כאשר הגיע הסוחר ליישוב סמוך, שכר מיד כמה גברתנים גויים, שירדפו אחרי השודדים וישיבו לו את כספו וזהבו. יצאו הגברתנים לדרכם, והסוחר היהודי נדר נדר, שאם יהיה ה' בעזרו, להציל את ממונו, והגברתנים ששכר יצליחו להשיב לו את כספו וזהבו, הרי שהוא, יפריש עשרה אחוז לצדקה! תפילתו אכן התקבלה, הגברתנים הצליחו לתפוס את השודדים, והשיבו את כל שבעת שקיות הזהב שנשדדו ממנו.

מיד רץ הסוחר לקיים את נדרו ולתת עשרה אחוז לצדקה, אך כאן התעוררה שאלה, בעוד שהסוחר טען כי הוא חייב להפריש צדקה רק משבעת השקיות, שהרי שקית אחת נשארה אצלו, טענו גבאי הצדקה כי עליו לתת עשרה אחוז מכל שמונת השקיות, שהרי שקית זו היא שגרמה לנס! הרי ממנה שילם לגברתנים! ואילמלא שקית זו, לא היה לו ממה לשכור גברתנים שיתפסו את השודדים! נמצא ששקית זו שותפה לנס, ועליו להפריש גם ממנה את הצדקה!

הגישו את השאלה בפני דייני העיר, והללו פסקו כי אכן כי טענת הגבאים היא הצודקת, ועל הסוחר להפריש מעשר מכל שמונת השקיות!

על פי זה, נוכל לתרץ את שאלת הבית יוסף, שהרי אלמלא הנס הזה, שהיוונים פשפשו בכל בית המקדש ואף על פי כן לא מצאו את פך השמן הטהור, הרי שלא היה כלל שמן שיחול עליו הנס להאיר שמונה ימים, ולכן אנו חוגגים שמונה ימים, כאשר היום הראשון הוא זכר לנס של מציאת פך השמן הטהור, ממנו המשיכו עוד שבעה ניסים לשבעה ימים נוספים!

שבת שלום!

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה