הלכה ליום שישי כ"ט כסלו תשפ"ב 3 בדצמבר 2021

שבת  חנוכה

מאמרו של הגאון רבי זבדיה כהן שליט"א, ראש אבות בתי הדין תל אביב יפו

מפורסמת שאלתו של מרן רבי יוסף קארו זצ"ל בספרו בית יוסף (או"ח סימן עתר), מדוע קבעו את חג החנוכה לשמונה ימים? הרי השמן שמצאו הספיק ליום אחד, ובזה אין נס, נמצא שכל הנס היה רק שבעה ימים!

הבית יוסף תירץ שלושה תירוצים:

  • מראש חילקו את השמן לשמונה חלקים קטנים בכל לילה שמו במנורה חלק אחד מהשמן ודלק עד הבוקר נמצא שגם בלילה הראשון היה נס.
  • בלילה הראשון שפכו את השמן מהפך למנורה, ומיד באותו הרגע המתמלא הפך מחדש.
  • בלילה הראשון שפכו את השמן מהפך למנורה, ודלקו כל הלילה ובבוקר מצאו את נרות המנורה מלאים בשמן .

רבינו חזקיה די סילוה זצ"ל (1659-1698), בספרו "פרי חדש", כתב גם הוא לתרץ את הקושיה, כי אמנם לגבי השמן והמנורה, הנס היה רק שבעה ימים, אבל ביום הראשון, אנו חוגגים את נס הניצחון, כמו שאנו אומרים בעל הניסים: "מסרת גיבורים ביד חלשים, ורבים ביד מעטים, רשעים ביד צדיקים, וזדים ביד עוסקי תורתך, ועשית שם גדול וקדוש בעולמך".

הגאון רבי אריה ליב צינץ מפלוצק זצ"ל (1768-1833), מתרץ את הדברים על פי מעשה שהיה:

סוחר עשיר נסע ליריד בעיר לייפציג, ולקח אתו שמונה שקיות מלאות במטבעות זהב. בדרכו ליריד, בתוך מעבה היער, התנפלו עליו שודדים ושדדו את שקיות הזהב, אך בדרך נס, נשמטה מעיניהם שקית אחת, כך שהצליחו לשדוד רק שבעה שקיות זהב. כאשר הגיע הסוחר ליישוב סמוך, שכר מיד כמה גברתנים גויים, שירדפו אחרי השודדים וישיבו לו את כספו וזהבו. יצאו הגברתנים לדרכם, והסוחר היהודי נדר נדר, שאם יהיה ה' בעזרו, להציל את ממונו, והגברתנים ששכר יצליחו להשיב לו את כספו וזהבו, הרי שהוא, יפריש עשרה אחוז לצדקה! תפילתו אכן התקבלה, הגברתנים הצליחו לתפוס את השודדים, והשיבו את כל שבעת שקיות הזהב שנשדדו ממנו.

מיד רץ הסוחר לקיים את נדרו ולתת עשרה אחוז לצדקה, אך כאן התעוררה שאלה, בעוד שהסוחר טען כי הוא חייב להפריש צדקה רק משבעת השקיות, שהרי שקית אחת נשארה אצלו, טענו גבאי הצדקה כי עליו לתת עשרה אחוז מכל שמונת השקיות, שהרי שקית זו היא שגרמה לנס! הרי ממנה שילם לגברתנים! ואילמלא שקית זו, לא היה לו ממה לשכור גברתנים שיתפסו את השודדים! נמצא ששקית זו שותפה לנס, ועליו להפריש גם ממנה את הצדקה!

הגישו את השאלה בפני דייני העיר, והללו פסקו כי אכן כי טענת הגבאים היא הצודקת, ועל הסוחר להפריש מעשר מכל שמונת השקיות!

על פי זה, נוכל לתרץ את שאלת הבית יוסף, שהרי אלמלא הנס הזה, שהיוונים פשפשו בכל בית המקדש ואף על פי כן לא מצאו את פך השמן הטהור, הרי שלא היה כלל שמן שיחול עליו הנס להאיר שמונה ימים, ולכן אנו חוגגים שמונה ימים, כאשר היום הראשון הוא זכר לנס של מציאת פך השמן הטהור, ממנו המשיכו עוד שבעה ניסים לשבעה ימים נוספים!

שבת שלום!

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה