הלכה ליום שני כ' אדר תשפ"ב 21 בפברואר 2022

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

יעקב-עוזי בן חנה-חנינה ואימו, חנה-חנינה.

היד ה' תיקצר,היפלא מה' דבר?
רופא כל בשר ומפליא לעשות!

הוקדש על ידי

ראובן

המשך כיוון אבריו בתפלה

שתי שאלות: מי שאינו יכול להצמיד את רגליו בשעת תפילת העמידה כשהוא עומד, אבל יכול הוא להצמיד את רגליו כשהוא יושב, כיצד ינהג, האם יתפלל כשהוא יושב ורגליו צמודות, או יעמוד ורגליו לא תהינה צמודות? וכן, האם מותר לפקוח את העינים בשעת תפילת העמידה?

תשובה: בהלכה הקודמת ביארנו שיש להצמיד את הרגליים זו לזו בשעת התפילה, וכתבנו שדין זה נלמד מן הפסוק בספר יחזקאל. גם כתבנו שדין העמידה בתפילה הוא דין גמור, שהרי לדעת רוב הפוסקים מי שהתפלל כשהוא יושב ויכול אחר כך לחזור ולהתפלל כשהוא עומד, חייב לחזור ולהתפלל שנית, וכמו שביארנו.

ועתה נבא לנדון השאלה, שכן אם התפלל אדם כשהיו רגליו מופרדות זו מזו, לדעת רוב ככל הפוסקים, יצא ידי חובתו, ואין צריך לחזור ולהתפלל, ולעומת זאת, אם התפלל בישיבה ולא בעמידה כלל, אם יוכל אחר כך צריך לחזור ולהתפלל שוב בעמידה. (אלא שיעשה תנאי של תפילת נדבה כמו שביארנו). ולפיכך אנו למדים, שאם אינו יכול להתפלל אלא כשהוא יושב ורגליו סמוכות זו לזו, או כשהוא עומד ורגליו נפרדות זו מזו, עדיף יותר שיתפלל כשהוא עומד ורגליו נפרדות מאשר כשהוא יושב ורגליו צמודות, שהרי דין העמידה בתפילה הוא חשוב יותר מדין הצמדת הרגליים זו לזו.

ולענין השאלה השנייה. מבואר בדברי הפוסקים, כי בשעת התפילה צריך שיתן עיניו למטה, ואותם האנשים המביטים למעלה בשעת תפילתם, מלאכי השרת לועגים להם, וראוי לגעור בהם. ואמרו בזוהר הקדוש, העומד בתפילה צריך לכסות עיניו שלא יסתכל בשכינה, והפותח עיניו בשעת התפילה לא יזכה לראות את השכינה בשעת פטירתו, אלא מקדים ובא אליו מלאך המות, ואינו זוכה למות מיתת נשיקה. (ובספר חרדים לרבינו אלעזר אזכרי ז"ל (מגדולי חכמי צפת בזמן מרן ורבינו האר"י), הביא גם מספר רב המנונא סבא, שכתב שהיא מידה כנגד מידה, על אדם שמזלזל בשכינה בזמן התפילה ומסתכל לפניו, בשעת פטירתו כשהוא רוצה לצאת מן העולם במיתת נשיקה, על ידי ראיית השכינה, אינו זוכה לראות פני שכינה, וכמאמר הפסוק (בספר שמואל א' ב' ,ל') "כי מכבדי אכבד ובוזי יקלו".

ומכל מקום ביארנו כבר במקום אחר, שמי שהוא מתפלל מתוך סידור, רשאי בהחלט להסתכל בסידור בשעת התפילה, רק צריך שיזהר שלא להטות עיניו ימין ושמאל, אלא יהיו עיניו תמיד כנגד הסידור שהוא מתפלל מתוכו. והוא מנהג טוב מאד, שבתפילה מתוך סידור, קלה יותר הכוונה לרוב בני האדם, וגם על ידי זה אינו בא לידי טעות בתפילתו. וכן היה נוהג מרן רבינו הגדול זצ"ל בכל יום.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה