הלכה ליום רביעי ה' אייר תשפ"ג 26 באפריל 2023

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

אברהם בן דניאל ז"ל

נלב"ע ה' אייר תשס"ה. ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

המשפחה

יום העצמאות – בתמורות הזמן

היום הוא יום העצמאות. וכבר דיברנו כמה פעמים בענין ההשקפה הנכונה על תקומת מדינת ישראל בארץ ישראל, על פי דבריו של מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל.

דבר פלאי נמצא בדברי רבינו הגאון רבי יוסף חיים זצ"ל, בעל ספר בן איש חי, שבספרו "בניהו" (על מסכת ראש השנה דף ח:) כתב, ממש דברי נבואה, שקודם גאולתם של ישראל, יעלו רבים מהם לארץ ישראל, ותהיה להם כאן ממשלה, ותהיה להם מעלה, רק שלא יהיו נגאלין לגמרי, עד ביאת משיח צדקינו. והדברים נכתבו על ידי הגאון רבי יוסף חיים, בימים בהם איש לא האמין כי יעלו ישראל על אדמתם בקיבוץ גדול, אם לא על ידי ביאת המשיח שיתגלה במהרה בימינו. (ובספר אביר הרועים חלק שני, הבאנו עוד נפלאות מתורתו, שלמד מראש על מלחמת יום הכפורים, ועוד. עיין שם).

ובודאי לא לחינם עשה עמנו ה' יתברך נס ופלא, בקיבוץ ישראל על אדמתם בדורות האחרונים, וכמו שאמר מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, (ביום העצמאות של שנת התשכ"ט, 1969), כי כבר כמה פעמים עזרנו ה' יתברך להכניע את צוררינו, במלחמת השחרור, במבצע קדש, במלחמת ששת הימים, ועוד ועוד, "ולא עביד רחמנא ניסא בכדי", כלומר, לא לחינם עושה ה' יתברך נסים. אלא טעם יש בדבר, להצמיח לישראל ישועה גשמית ורוחנית בארץ ישראל, כדי להביאם לגאולה השלימה במהרה בימינו.

רבותינו אומרים, כל מי שעושים לו נס ואומר שירה, חוזרים ועושים לו נס אחר. וביאר מרן רבינו זצ"ל, שזהו מה שנאמר "הִנֵּה אֵל יְשׁוּעָתִי אֶבְטַח וְלֹא אֶפְחָד, כִּֽי עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ ה', וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה", שפירוש הדברים הוא, כי ה' הוא ישועתי, הוא עשה לי ישועה, ולכן לא אפחד גם לעתיד לבוא, כי עוזי "וזמרת יה ה'", שאני מזמר לו בשירה וקול זמרה, לפיכך, "ויהי לי לישועה" - פעמים רבות.

רבותינו מתחו ביקורת על חזקיה המלך, על שלא אמר שירה לפני ה' יתברך בשעה שעשה לו ה' נס והמית את כל צבאו של סנחריב, וזאת למרות שחזקיה המלך היה קדוש ה', והיה ראוי להיות משיח, ופעל רבות ונצורות למען תורתינו הקדושה, עד שאמרו רבותינו שבדקו מדן ועד באר שבע בימיו של חזקיה, ולא מצאו תינוק ותינוקת שלא היו בקיאים בהלכות טומאה וטהרה. ובכל זאת, למרות כל תורתו של חזקיה, קטרגה מדת הדין לפני ה' יתברך, שלא אמר חזקיה שירה לפניו.

לכן צריכים אנו לתת תודה, שיר ושבחה לה' יתברך השם נפשינו בחיים ולא נתן למוט רגלינו, צהלי ורוני יושבת ציון כי גדול בקרבך קדוש ישראל, ולהוציא מלב טועים החושבים "כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה", ובוטחים בצבא של בשר ודם, כאילו רק בכחנו הגשמי ניצלנו. ואדרבה, על ידי השירה והתודה, נזכור את ה' אלוקינו הנותן לנו כח לעשות חיל. ועל ידי זה נזכה גם לעתיד לבוא לראות בישועות ה' יתברך, כמו שאמרנו, שעל ידי ההודאה לה' על הנס, הוא עושה נס נוסף. וכפי המעשה שהיה עם דוד המלך עליו השלום, שכשראה שעשה לו ה' נס, והציל אותו מן הארי ומן הדוב, הבין כי עתיד הוא לעמוד לישועת כלל ישראל, כי לא לחינם עשה לו ה' נס מופלא כל כך, אלא ללמדו כי עתיד הוא לעשות על ידו נס נשגב יותר.

אולם עם זאת, אל לנו לשכוח כי רחוקה השמחה מלהיות שלימה, ובפרט בזמן האחרון, שראינו לדאבונינו עד כמה מצבינו שברירי, כאשר אם לא די באויבינו מסביב, הרי שגם בתוכינו נמצאים אנשים שבמידותיהם ודעותיהם, גרמו רעות גדולות לישראל, ובעוונות הרבים ישנה מחלוקת גדולה בתוך ישראל, שיסוד המחלוקת והנקודה המרכזית שבה זהו ענין הדת, וצביון המדינה, והשפעת התורה וצורת היהדות המקורית, אשר רבים רבים התרחקו לגמרי מכור מחצבתם, ומסכנים הם, כי המה נותקו לגמרי ממורשתינו הנצחית בחינוך קלוקל במשך כמה דורות, ובעיניהם, ככל הגויים בית ישראל.

על כן תיכף לאחר ההודאה, יש לישא תפילה לה', שיחיש לגאול אותנו גאולה שלימה, גאולת הגוף והרוח, בבנין בית המקדש, שאז יתגלה כבוד ה' עלינו, יכירו וידעו כולם, כי לה' המלוכה, ומושל בגויים, והיה ה' למלך על כל הארץ.

 

שאלות ותשובות על ההלכה

לפי שמשנכתב האם יהיה מותר להתגלח ביום העצמאות? ה' אייר תשפ"ג / 26 באפריל 2023

אסור להתגלח ביום העצמאות. תבורכו,  

כתבתם שהבן איש חי כתב: "שקודם גאולתם של ישראל, יעלו רבים מהם לארץ ישראל, ותהיה להם כאן ממשלה, ותהיה להם מעלה, רק שלא יהיו נגאלין לגמרי", פתחתי את הספר בנייהו, ולכאורה זה לא מה שכתוב. ח' אייר תשע"ז / 4 במאי 2017

ההערה נכונה. כי באמת שלא כתב שיעלו לארץ ישראל, והדברים נכתבו על פי זכרון ושגיאות מי יבין. אמנם פירוש דברי הגאון הם גם כן בדומה למה שכתבנו, כי הוא זצ"ל כתב שיהיה חירות לישראל חזקה בכמה דברים. והוסיף להסביר בלשון ערבי, "תנזימאת", שפירושו אירגון וממשלה. ושיהיו כבני מלכים. וכל זה לא התקיים אלא בארץ ישראל בשנים הללו. ואף זה בכלל דברי נבואה ממש

האם לדעת מרן זצ"ל יש הבדל בין יום העצמאות ליום ירושלים? ח' אייר תשע"ז / 4 במאי 2017

מרן זצ"ל לא היה מתייחס כל כך ליום ירושלים. אבל באחד מספריו הביא שהיו מרבני פורת יוסף שראו חשיבות ליום ירושלים יותר מיום העצמאות. כי נעשה בו נס ממש.

ואיך אומרים שירה? מהו גדר החיוב? ו' אייר תשע"ז / 2 במאי 2017

עצם הדבר שמשבח את הקדוש ברוך הוא על הטובות שעשה לנו, הוא בכלל שירה. וכן נהג מרן זצ"ל.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה