היום יום ג' בתשרי, שהוא צום גדליה, וההלכות השייכות לתענית זו נתבארו בהלכה בשנה הקודמת. לחץ כאן להלכה.
בגמרא במסכת ברכות (דף יב:) אמר רבה בר חיננא, משמו של רב, כל השנה כולה מתפלל האל הקדוש ומלך אוהב צדקה ומשפט, חוץ מעשרה ימים מראש השנה ועד יום הכיפורים, שאומר המלך הקדוש והמלך המשפט. והיינו שבחתימת ברכות אלו בתפילת העמידה, צריך לסיים המלך הקדוש והמלך המשפט. והסביר רש"י, המלך הקדוש, לפי שבימים הללו הוא מראה מלכותו לשפוט את העולם.
והמתפלל תפילת שמונה עשרה בעשרת ימי תשובה, ובאמצע התפילה התעורר אצלו ספק אם חתם "האל הקדוש" או "המלך הקדוש", דעת מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א, שבכל מקרה יש להניח שמן הסתם חתם כהרגלו בכל השנה, וחוזר לראש התפילה.
ואם חתם "האל הקדוש" ותוך כדי דיבור נזכר שטעה (דהיינו מיד בסיום הברכה תוך כדי שיעור זמן אמירת "שלום עליך רבי" שם ליבו שטעה), ומיד תיקן ואמר "המלך הקדוש" יצא, ואינו חוזר לראש התפילה. וכן הדין לענין "המלך המשפט" שאם טעה וחתם כדרכו בכל השנה, ונזכר מיד ותיקן לומר "המלך המשפט" יצא.
אלא שלענין ברכת "המלך המשפט", אם טעה ואמר "מלך אוהב צדקה ומשפט", ולא תיקן מיד לומר "המלך המשפט", מכל מקום אינו חוזר לראש התפילה אלא לברכת "השיבה", וממשיך משם והלאה על הסדר, ורק אם נזכר שטעה ואמר "מלך אוהב צדקה ומשפט" אחר שסיים תפילתו, חוזר לראש התפילה, וסיום התפילה לענין זה, היינו שסיים אמירת "יהיו לרצון" שאחר "אלוקי נצור".
וההבדל שבין החתימה בכל ימות השנה "מלך אוהב צדקה ומשפט" לבין החתימה בעשרת ימי תשובה "המלך המשפט" הוא, שפירוש "מלך אוהב צדקה ומשפט", הוא שה' יתברך אוהב שאנו נוהגים בדרך של צדקה ומשפט, ואילו "המלך המשפט" פירושו, שה' יתברך בעצמו נוהג שופט את העולם.
ומנהג האשכנזים שאינו חוזר כלל כשטעה בברכת המלך המשפט, בין אם נזכר באמצע תפילתו, ובין אם נזכר אחר התפילה. וגם ספרדי שטעה בברכת המלך המשפט, כשחוזר להתפלל, טוב שיתנה ויאמר: "אם אני חייב לחזור ולהתפלל, הריני חוזר ומתפלל תפילה זו לתפילת חובה, ואם אינני חייב לחזור הריני חוזר ומתפלל תפילה זו לתפילת נדבה."
