הלכה ליום חמישי י' ניסן תשס"ז 29 במרץ 2007

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה

למורנו ורבנו רבי עובדיה יוסף בן גורג'יה שליט"א

הוקדש על ידי

אתר הלכה יומית

סדר ליל פסח "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", תיקן רש"י וכן נהגו בכל הדורות לנהוג על פי סדר זה וכפי שנדפס במחזורים ובהגדות וב"ה מצויים כיום בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" משובחים שבהם מפורט היטב כיצד יש לנהוג בכל סדר ליל פסח. ועל כל אחד העורך סדר בביתו להיות חכם עיניו בראשו ולקנות לעצמו הגדה של פסח שנערכה על פי דעת גדולי הדור. ואנו ממליצים על הגדה של פסח "חזון עובדיה" שנתחברה על ידי מרן הרב שליט"א וכתובה בשפה קלה בלשון שווה לכל נפש.

היין שמברכים עליו "בורא פרי הגפן" צריך שיהיה על פי ההלכה יין שלכל הפחות רובו הוא מענבים ממש (ויש מחמירים אף יותר) ויין שמעורב בו בכמות גדולה מים וסוכר ושאר ירקות, אין לברך עליו בורא פרי הגפן אלא שהכל נהיה בדברו. והיינות הנמצאים תחת השגחת הבד"ץ של העדה החרדית, אין לברך עליהם בורא פרי הגפן בשום אופן, אלא אם ידוע בבירור שאותם יינות הם יינות אמיתיים ולא מזויפים. וכן הדין בכל היינות המיוצרים ביקבים שאין וודאות שהם לכל הפחות רובם יין אמיתי מענבים, אין לברך עליהם בורא פרי הגפן, ואף על פי שכתוב על התווית "ברכתו בורא פרי הגפן גם לדעת מרן הבית יוסף" אין לסמוך על זה, כי יש המפרשים בדעת מרן דברים שאינם על פי מנהג אמיתי שרובו מענבים.

יש יקבים המקפידים, אם מטעמי כשרות ואם מטעמי איכות, שהיינות שלהם יהיו רובם מענבים ממש. ומהם יקבי "כרמל מזרחי" יקבי "רמת הגולן" יקבי "קסטל", ועוד, וברכתם "בורא פרי הגפן".

שיעור היין שצריך לשתות בליל הסדר הוא לכל כוס שיעור "רביעית" שהוא שיעור שמונים ואחת גרמים לכל כוס בלי הפסק כלל, דהיינו שיש לשתות שיעור שמונים ואחת גרמים בבת אחת בכל כוס ששותים, ואם שתה בדיעבד רק רוב רביעית, דהיינו שיעור כארבעים וחמש גרם, יצא ידי חובה ואין צריך לשתות שוב.

מי שקשה לו לשתות יין בליל הסדר, יכול לשתות מיץ ענבים, ויוצא בו ידי חובת ארבע כוסות.

שאלות ותשובות על ההלכה

שיעור רביעית כמה הוא? ראינו בספרים שפוסקים על פי דעת מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א, וכותבים שמונים ושבעה גרם, ואצלכם כתוב שמונים ואחת? כ"ב אב תשס"ט / 12 באוגוסט 2009

שיעור רביעית הוא שמונים ואחת גרם. מה שכתבו שמונים ושבעה, הוא מפני שכך היתה ההוראה מקובלת, עד שמרן הרב דקדק בזה ביותר, והורה שהשיעור הנכון יותר הוא שמונים ואחת.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה