הלכה ליום חמישי י"ג ניסן תשפ"ב 14 באפריל 2022

פסק מרן זצ"ל בענין "ברכת מעין שבע"

השנה (שנת תשפ"ב), יחול ליל פסח בליל שבת. והנה בכל ליל שבת, לאחר תפלת ערבית בבית הכנסת, עומד השליח ציבור ולאחר אמירת "ויכולו השמים והארץ", מברך את ברכת "מעין שבע", שהיא כעין חזרה על תפלת הלחש שאמרו כל הציבור.

ובגמרא במסכת שבת (דף כד.) ובדברי רבותינו הראשונים שם, מבואר כי לא תיקנו רבותינו לומר בכל שבת את ברכת "מעין שבע", אלא מפני הסכנה, שישנם אנשים המתאחרים בבית הכנסת, ויש לחוש שמא בחזרתם לבתיהם, יזיקום המזיקים. לכן תקנו רבותינו שיברכו ברכה מעין שבע, והקהל כולו יתעכב עוד מעט בבית הכנסת, וישובו כולם יחדיו אל העיר. ועל כן יש לדון בליל פסח, שהוא לילה המשומר מן המזיקים, האם תיקנו רבותינו לומר ברכה זו, או לא.

ואלו עיקר דברי הטור (סימן תפז): "כתב בעל העיטור בשם רבינו נסים ז"ל, שכשחל פסח בשבת, אין אומרים ברכה מעין שבע, שנתקנה בשביל המאחרים בבית הכנסת שלא יזיקום המזיקים, ובליל פסח אין לחוש לכך, כי ליל פסח ליל שמורים הוא". עד כאן. וכתב מרן הבית יוסף, ש"עכשיו פשט המנהג שלא לאמרו". וכן פסק בשלחן ערוך "ואין אומרים ברכה מעין שבע". וכן כתבו רוב ככל רבותינו הראשונים, שאין לומר ברכת מעין שבע בליל פסח שחל להיות בשבת.

ומפני כן פסקו כל רבותינו גדולי הפוסקים, שאין לברך ברכת מעין שבע בליל פסח שחל להיות בשבת.

אולם דבר חדש השמיענו בזה הגאון המקובל מהר"ש שרעבי, בספרו נהר שלום (דף נח ע"ב), שמאחר וברכת מעין שבע הוזכרה בפירוש בתלמוד, ולא מצאנו בדברי חז"ל שחילקו בברכה זו ואמרו שאין לאמרה בליל פסח. הלכך, יש לאמרה בליל פסח שחל להיות בשבת. ומה שכתבו הראשונים שאין לאמרה, הוא מסברא בלבד. ומבואר שבא הרש"ש לחלוק על דברי רבותינו הראשונים מכח סברתו הפשטית, שמאחר ובש"ס לא נתבאר שאין לומר ברכת מעין שבע בליל פסח, ממילא יש לאמרה.

גם הגאון רבי חיים פלאג'י בספרו שו"ת לב חיים (ח"ב סימן צה), הביא דברי רבינו הרש"ש, ותמה על כל רבותינו הראשונים, כיצד לא דקדקו מלשון הש"ס שיש לאמרה בכל ליל בשבת, וכדברי הרש"ש. ואף שהביא דברי כמה אחרונים שדחו דברי הרש"ש בזה על פי הפשט ועל פי הסוד, בכל זאת העלה שאם הרש"ש הורה כן, ודאי כן הוא על פי הסוד, כי הרב הרש"ש "היה גדול בנגלה ויותר ויותר בנסתר, שהיה רב גדול ומפורסם בקבלה עד שכמעט אמרו עליו כי קבלה בידם מה שהבטיח רבינו האר"י בעת סילוקו, שאם תזכו אבוא אליכם פעם אחרת, נתקיים הבטחתו זאת בהרב מהר"ש ז"ל, ומי הוא זה ואיזהו אשר יחלוק עליו".

אולם מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל בתשובתו בשו"ת יביע אומר חלק שני (סימן כה), דחה את דברי הגאון רבי חיים פלאג'י מן ההלכה, וכתב שאף גדולי המקובלים חסידי בית אל, ובראשם הגאון מהר"י אלגאזי (אביו של המהרי"ט אלגאזי), פסקו בפשיטות שאין לומר ברכת מעין שבע בליל פסח שחל בשבת. וכדברי מרן השלחן ערוך. וכן רבינו מרן החיד"א שהיה קשור בעבותות בחבורת המקובלים שבדורו, כתב שאין לומר ברכת מעין שבע בליל פסח שחל בשבת. ואף כי גדול רבינו הרש"ש מאד, מכל מקום תורתינו הקדושה "לא בשמים היא", ואין לזוז מפסק מרן השלחן ערוך והפוסקים כלל ועיקר.

וכשיצא לאור ספרו של מרן זצ"ל, בשנת התשט"ז, רעשו וגעשו כמה מחכמי ירושלים, ורבים מהמון העם, באומרם כי מרן זצ"ל לא יוכל לחלוק על דברי הרש"ש, ומרוב תוקף המחלוקת שעוררו עליו, גרמו לו צער עצום עד שנפל למשכב בחולי גדול, וכמעט לא יכול היה לשבת על ידי השלחן בליל הסדר.

כשראו כן גדולי רבני ירושלים, מיד עמדו לימין מרן זצ"ל, וביום חג הפסח בבוקר, בא לבקר בביתו הגאון רבי עזרא עטיה זצ"ל עם עוד רבני פורת יוסף. גם הגאון רבי צבי פסח פראנק, הביע דעתו כי זכותו של מרן זצ"ל להורות כרצונו, כי באמת הצדק עמו, ומנהג רוב ככל עדות ישראל שלא לזוז מפסק מרן השלחן ערוך, ועל כן הצדק עמו. ובכל זאת עוד עמדו כמה לומדים בישיבות המקובלים, והביעו אמרה נחרצת כנגד מרן, והרבו בדברים קשים כגידים נגדו.

עד שעמד אחר מגדולי רבותינו המקובלים, הלא הוא הגאון רבי אפרים הכהן זצ"ל (אביו של ראש ישיבת פורת יוסף הגאון רבי שלום הכהן שליט"א), שהיה בעצמו גדול המקובלים הספרדים, וראש ישיבת המקובלים "עוז והדר", והיה אחד מגדולי תלמידי רבינו יוסף חיים בעל ה"בן איש חי", ואף הוא עמד לימין מרן זצ"ל, והצדיק את דבריו להלכה, ובזה שקטה הארץ. (והדברים סופרו בהרחבה בספר אביר הרועים חלק שני).

לכן להלכה, בשנה זו (תשפ"ב), אין לברך ברכת מעין שבע בבית הכנסת. ויאמרו רק "ויכולו" עד "אשר ברא אלהים לעשות".

ולאחר מכן אומרים את ה"הלל" בברכות.

שאלות ותשובות על ההלכה

מתקן כלים מפלסטיק - איך מכשירים לפסח , אם אנחנו משתמשים בזה כל השנה לייבוש כלים של חמץ, ונמצא במטבח ליד הבישולים וכו'?
אשמח לתשובה בהקדם בבקשה. י"ג ניסן תשפ"ב / 14 באפריל 2022

די בשטיפה וניקוי היטב.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה