הלכה ליום רביעי י' כסלו תשפ"ה 11 בדצמבר 2024

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

שמרית בת שפרה עופרה

הוקדש על ידי

פלוני

גזל מקופת חולים – מעשה שהיה

שאלה: האם מותר לשנות מן האמת בהצהרה עבור קופת חולים, כדי לקבל הטבה כספית עבור אדם שאינו מבוטח בקופה?

תשובה: קופת חולים, היא הנותנת שירותים רפואיים לציבור שמבוטח דרכה. וכאשר מטופל מקבל החזר או מימון כספי מכספי הקופה, סכום זה נחסר בפועל מהרווחים של הקופה.

לפיכך, הדבר ברור, שאסור בהחלט לשנות מן האמת או להצהיר תצהיר שאינו מדוייק לקופת חולים, כדי לקבל הטבה ממונית, ושייך בזה איסור גזילה ממש.

וכן אם קופת חולים נותנת "הטבה" למבוטחים שלה, לדוגמא בקניית מסגרת למשקפיים במחיר מופחת, אסור בהחלט להציג את הדברים כאילו אדם המבוטח בקופה קנה את המשקפיים, כדי להעביר את ההטבה לאדם אחר שאינו מבוטח בקופה, ויש בזה גם איסור שקר, וגם גזל.

ובשו"ת משנה הלכות (חי"ז סימן קנו), הובאה בזה שאלה, אודות יולדת, שהילד שנולד לה נזקק לאישפוז במשך כמה ימים לאחר הלידה. לכן עשה לה הרופא "טובה", ורשם שגם לאם יש איזו בעיה רפואית, שדורשת את המשך האישפוז שלה. וכך נשארה האם עם בנה למשך יומיים נוספים, עד ששוחררו שניהם מבית החולים. ונשאל הגאון המחבר זצ"ל, האם הדבר מותר?

והשיב הגאון המחבר, שלכאורה נראה, שעל האם, להחזיר לחברת הביטוח שמימנה את האישפוז הנוסף, את כל הוצאות האישפוז. וזאת משום, שהחובות של החברה המבטחת כלפי המבוטח, היא אך ורק על פי ההסכמים ביניהם, וכאשר האם הוסיפה לחינם ימי אישפוז נוספים, היא רימתה את חברת הביטוח, ונטלה כספים שלא מגיעים לה. והחמיר בדבר מאד. (אף שבנידון שלו השיב בסופו של דבר שאין על האם חובת השבה, מחמת כמה נימוקים). ובסיכום דבריו כתב, שאסור בהחלט לגזול כספים מחברות הביטוח, בין אם הן של יהודים ובין אם הן של גויים.

ומעשה אמיתי אירע לאחרונה בענין זה, וראוי לספרו:
לפני תקופה מסויימת, חלה אדם אחד במחלה קשה, ובכל תקופת הטיפולים במחלה, היה עליו להשיג התחייבויות שונות מקופת החולים ומגופים נוספים, שיסייעו לו במימון כל התרופות והטיפולים בבית החולים.

והנה אירע לו לחולה, שהכיר אשה אחת, ושמה מרת הדס יפרח שתחיה, (לבית משפחת דבדה), שעבדה בעת ההיא בקופת החולים בה מבוטח החולה. ומאחר והיא היתה ידועה בכך שמסייעת לכל פונה, סייעה גם לו בכל הנדרש, בהשגת האישורים המתאימים. ובזריזות ובחכמה, השכילה למנוע מאותו חולה הרבה עגמת נפש. אך מאת ה', בחלוף הזמן, אותו אדם נפטר לבית עולמו.

בתוך ימי השבעה, ראתה הגב' יפרח בחלומה, שאותו נפטר פונה אליה, ופניו עצובות מאד. שאלה אותו: מדוע פניך רעות? השיב לה: צריך להחזיר כסף! ובא להושיט לה מעות מידו. התעוררה, והנה חלום.

למחרת, שוב ראתה בחלומה את אותו המחזה כמה פעמים, עד שקמה בשעה ארבע לפנות בוקר, ואמרה לבעלה, שאינה יכולה לשאת את הדברים. החלה לברר, ובקופת חולים ראתה, שאותו אדם ביקר אצל רופא, בזמן שלא היה לו "ביטוח", ולכן הוא חייב בתשלום (לא גבוה בכלל) של סכום כסף. שילמה בעצמה את סכום הביקור, ומאז לא ראתה עוד את החלום.

ודברים כאלה אירעו כמה פעמים, ומהם נלמד, שאם על כל העוונות מועילה תשובה, הרי שעוון גזל קשה מכולם, שלא די בתשובה, אלא יש להשיב את הגזילה, ורק יחידים זוכים שמאפשרים להם מן השמים להתגלות למישהו בעולם הזה שיבוא לעזרתם. לכן יזהר כל אדם כל ימי חייו, שלא יגיע אליו ממון שלא מגיע לו על פי הדין, ובזה יזכה לחיי העולם הבא בשלום ובשלוה.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה