הלכה ליום שלישי ט' כסלו תשפ"ה 10 בדצמבר 2024

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת אבינו, אחינו וסבינו היקר

יהושוע דידי בן חנינה ז"ל

שהיום מועד אזכרת השלושים יום לפטירתו
מנוחתו עדן אמן.

הוקדש על ידי

משפחתו

גזל מהגוי

שאלה: האם אסור לגנוב או לגזול כסף מאדם שאינו יהודי?

תשובה: אסור מן התורה לגנוב או לגזול מישראל אפילו כל שהוא. כלומר, אפילו חפץ שנראה שאין לו ערך, אסור לגזול אותו. ובכל הש"ס (התלמוד בבלי) לא מצאנו חילוק מפורש בין ישראל לשאר העמים בענין עוון הגזל. שכשם שאסור לגזול מישראל, כן אסור לגזול מן הגוי.

אולם בשלחן ערוך אבן העזר (סימן כח) מבואר שאדם אינו יכול לקדש אשה, אלא בחפץ השייך לו. ושם כתב הרמ"א, שמי שגזל חפץ מהגוי, וקידש בו אשה, (ואפילו אם הגוי אינו מיואש מהחפץ שנגזל ממנו, והוא עדיין מצפה לקבלו בחזרה), האשה מקודשת לו. ומשמע מדברי הרמ"א, שאין איסור לגזול מהגוי, אלא מדרבנן (כלומר, מגזירת חכמים), אבל מן התורה מותר לגזול מן הגוי. ולכן מי שקידש אשה בחפץ שנגזל מהגוי, האשה מקודשת לו.

אולם רוב האחרונים, תמהו על דברי הרמ"א בזה, כי לדברי רוב האחרונים לדעת הרמב"ם איסור גזל מן הגוי הוא איסור גמור מן התורה. שאין חילוק בין ישראל לבין הגוי באיסור גזל. והש"ך (חושן משפט סימן שמח) כתב, שכן דעת הסמ"ג והטור והשלחן ערוך. (הליכות עולם ח"ב עמ' ריב. עיין שם באורך).

ובספר עצי ארזים כתב להסביר את דברי הרמ"א, שאף הוא מודה שאיסור גזל מהגוי הוא איסור מן התורה, אלא שסובר הרמ"א, שהחיוב להחזיר חפץ שנגזל מהגוי, הוא אינו חיוב מן התורה, אלא מדרבנן. ולכן המקדש אשה בחפץ שנגזל כבר מן הגוי, הרי אין חיוב להחזירו לגוי, אלא מדרבנן, ולכן האשה מקודשת לו.

אולם גם תירוץ זה שנוי במחלוקת, כי הגאון החתם סופר (ח"ו סוכה ל.) כתב, שלדעת הרמב"ם גם חיוב החזרת הגזל לגוי הוא חיוב מן התורה. ורק לדברי היראים אין בדבר חיוב אלא מדרבנן. וכן נחלקו בזה שנים מגדולי האחרונים, הלא הם הגאון המהר"ם בן חביב, והגאון השער המלך. שהמהר"ם סובר שחיוב השבת הגזילה לגוי הוא מדרבנן, ואילו השער המלך סובר שהחיוב הוא מן התורה.

ויש בענין זה הרבה משא ומתן בפוסקים, אבל כולם שוים, שאסור בהחלט לגזול כסף או מעות מהגוי, אלא שנחלקו אם החיוב להחזיר חפץ גזול לגוי הוא מן התורה או מדרבנן. ולכן למעשה, בודאי שאסור לגזול מהגוי. וחובה להחזיר לו חפץ שגזלו ממנו.

וכל זה לענין גזל מהגוי, אבל יש לדעת, שגם להוציא דבר שקר מהפה אסור, אלא במקרים מיוחדים מאד. ומעשה היה, שאברך אחד, שעל פי ההלכה היה פטור מתשלום מס הארנונה, נכנס למרן זצ"ל, ושאל אותו, האם מותר לדווח לארנונה שאני מרויח פחות, כדי שיפטרו אותי מתשלום המס שאיני מחוייב בו? השיב לו מרן זצ"ל, וכי אתה רוצה שאני אגיד לך שמותר לשקר? שאני אתיר לשקר? אני לא יכול לומר שמותר לשקר!

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה