הלכה ליום שלישי ח' כסלו תשפ"ד 21 בנובמבר 2023

ההלכה מוקדשת לזכות ולשמירת

כל חיילינו היקרים

שה' יתברך ישמור צאתם ובואם לשלום
יתן להם כח וגבורה, ויפלו כל אויבינו תחתיהם
וישובו לבתיהם, ששים ושמחים, בריאים ושלמים
וישמור ה' את כל השבויים, יתן להם רחמים, ולא יאונה להם כל רע
ושבו בנים לגבולם, במהרה אכי"ר

הוקדש על ידי

הלכה יומית

קידוש בסעודה שלישית

שאלה: האם יש חובה, או ענין, לקדש על היין בסעודה שלישית, כפי שעושים לפני הסעודה של הבוקר ביום השבת?

תשובה: כתב הרמב"ם (פ"ל מהלכות שבת ה"ט), "חייב אדם לאכול שלש סעודות בשבת, וצריך לקבוע כל סעודה משלשתם על היין, ולבצוע על שתי כיכרות".

ולכאורה נראה, שכוונת הרמב"ם היא, שכשם שיש חיוב לקדש על היין בשתי הסעודות הראשונות של שבת, כלומר, סעודת ליל שבת וסעודת הבוקר, כמו כן יש חובה לקדש על היין לפני סעודה שלישית.

ורבינו הטור (סימן רצא) הביא את דברי הרמב"ם, והעיר עליהם כך: "הרמב"ם כתב שגם בסעודה שלישית קובע על היין, ואדוני אבי הרא"ש לא היה מברך על היין לפני סעודה שלישית, שהרי קידוש היום הוקש לקידוש הלילה, וכשם שבלילה די בקידוש אחד על היין, כמו כן ביום די בקידוש אחד על היין לכל היום כולו". כלומר, גם רבינו הטור למד מדברי הרמב"ם שיש חובה לקדש על היין לפני סעודה שלישית, אך העיר על כך, שקידוש היום שעושים בבוקר יום השבת, הרי הוא מספיק לכל היום כולו, ואין חובה לחזור ולקדש שנית לפני סעודה שלישית.

ובאמת שעוד כמה מרבותינו הראשונים הבינו מדברי הרמב"ם, שכוונתו לומר שיש חובה לקדש על היין לפני סעודה שלישית. אולם מרן הבית יוסף כתב, שמה שהבין הטור מדברי הרמב"ם שיש חובה לקדש על היין בסעודה שלישית, אין זה נכון, כי באמת אין כוונת הרמב"ם בזה, אלא שיש חיוב לשתות יין בסעודה שלישית, אבל לא לערוך קידוש בראשיתה. והביא ראיה לדבריו מדברי הרמב"ם במקום אחר.

גם רבינו הרדב"ז (ח"ה סימן ב"א קד), שחי בזמנו של מרן הבית יוסף, כתב בפשיטות שאף הרמב"ם מודה שאין חובה לערוך קידוש לפני סעודה שלישית. וכן כתבו עוד מגדולי הפוסקים.

גם מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל דן בענין זה בספרו חזון עובדיה (שבת ח"ב עמוד שמא), והעלה שאין חובה לקדש על היין בסעודה שלישית, וכפי שנוהגים כולם, שאין מקדשים על היין אלא בשתי הסעודות הראשונות דוקא. אבל בסעודה שלישית, אין חיוב בזה, רק טוב ממדת חסידות לשתות מעט יין תוך כדי הסעודה השלישית, כדי לצאת ידי חובת דעת הרמב"ם, שסובר שיש חיוב בזה על כל פנים בתוך הסעודה.

והוסיף על כך מרן זצוק"ל, שאף שיש אומרים שעל פי הקבלה נכון לקדש על היין לפני הסעודה השלישית, אין זה נכון, והוכיח מדברי רבינו האר"י שאין לקדש על היין בסעודה זו, רק יש ענין על פי הקבלה בשתיית מעט יין תוך כדי הסעודה. והדברים עולים בקנה אחד עם דברי הרמב"ם ז"ל.

ולסיכום: אין לקדש על היין לפני סעודה שלישית, אך טוב לשתות מעט יין בתוך הסעודה השלישית.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה