הלכה ליום ראשון ה' טבת תשפ"ד 17 בדצמבר 2023

חלון ראווה בשבת

שאלה: כשאני מטייל בגינת ביתי בשבת, האם מותר לי לחשוב על כך שבמוצאי שבת יש לטפל בגינה? והאם מותר להסתכל בחלון ראווה בשבת?

תשובה: בגמרא במסכת שבת (דף קיג.) למדו רבותינו מהפסוק בישעיה (נח): "אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ, עֲשׂוֹת חֲפָצֶיךָ בְּיוֹם קָדְשִׁי", שאסור לאדם לעשות חפציו בשבת. כגון, ללכת לסוף שדהו בשבת, כדי לראות מה היא צריכה למחר. וכן פסקו הפוסקים, ומרן השלחן ערוך (סימן שו).

וזו לשון רבינו הרמב"ם (בפרק כד מהלכות שבת): אסור לאדם לפקוד (ללכת ולבדוק) גינותיו ושדותיו בשבת כדי לראות מה הן צריכים. ומקור הדברים בגמרא, כמו שהבאנו, שלמדו ממה שנאמר "עשות חפציך", שאפילו דבר שאינו עושה בו שום מלאכה, גם כן אסור, אם הוא מחפצי חול.

וכתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, (בספרו חזון עובדיה על הלכות שבת, חלק ששי), שמבואר בגמרא (עירובין לט.), שאין איסור זה שייך, אלא דוקא במקרה שניכר הדבר, שאותו אדם הולך כדי לראות מה השדה צריכה. שהולך ומסתכל היטב וכדומה.

אבל אם אינו ניכר כלל שכוונתו לכך, כגון שהולך ומטייל סתם בגינתו, אין כלל איסור אם רואה מה יצטרך לעשות אחרי שבת.
ואף על פי שהחיי אדם, ועוד פוסקים, כתבו להחמיר בזה אפילו במקרה שלא ניכר הדבר. מכל מקום המשנה ברורה (סימן שו ס"א) האריך להוכיח שהלכה כדברי המיקלים בזה.

ולכן, בודאי שלגבי השאלה, שמדובר בגינה ביתית, והאדם הולך לטייל בגינתו, אין לחוש כלל אם רואה איזה דבר וחושב בדעתו מה יעשה במוצאי שבת.

ומן האמור יש ללמוד, שאדם המטייל בשבת, מותר לו להסתכל דרך הילוכו על מקום החנויות, לדעת היכן נמצאת חנות מסויימת שיבוא אליה אחרי שבת. וכן מותר להסתכל בסחורות שבחלון הראווה, ובלבד שלא יתבונן במחירים.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה