הלכה ליום שלישי ח' כסלו תשפ"ד 21 בנובמבר 2023

ההלכה מוקדשת לזכות ולשמירת

כל חיילינו היקרים

שה' יתברך ישמור צאתם ובואם לשלום
יתן להם כח וגבורה, ויפלו כל אויבינו תחתיהם
וישובו לבתיהם, ששים ושמחים, בריאים ושלמים
וישמור ה' את כל השבויים, יתן להם רחמים, ולא יאונה להם כל רע
ושבו בנים לגבולם, במהרה אכי"ר

הוקדש על ידי

הלכה יומית

קידוש בסעודה שלישית

שאלה: האם יש חובה, או ענין, לקדש על היין בסעודה שלישית, כפי שעושים לפני הסעודה של הבוקר ביום השבת?

תשובה: כתב הרמב"ם (פ"ל מהלכות שבת ה"ט), "חייב אדם לאכול שלש סעודות בשבת, וצריך לקבוע כל סעודה משלשתם על היין, ולבצוע על שתי כיכרות".

ולכאורה נראה, שכוונת הרמב"ם היא, שכשם שיש חיוב לקדש על היין בשתי הסעודות הראשונות של שבת, כלומר, סעודת ליל שבת וסעודת הבוקר, כמו כן יש חובה לקדש על היין לפני סעודה שלישית.

ורבינו הטור (סימן רצא) הביא את דברי הרמב"ם, והעיר עליהם כך: "הרמב"ם כתב שגם בסעודה שלישית קובע על היין, ואדוני אבי הרא"ש לא היה מברך על היין לפני סעודה שלישית, שהרי קידוש היום הוקש לקידוש הלילה, וכשם שבלילה די בקידוש אחד על היין, כמו כן ביום די בקידוש אחד על היין לכל היום כולו". כלומר, גם רבינו הטור למד מדברי הרמב"ם שיש חובה לקדש על היין לפני סעודה שלישית, אך העיר על כך, שקידוש היום שעושים בבוקר יום השבת, הרי הוא מספיק לכל היום כולו, ואין חובה לחזור ולקדש שנית לפני סעודה שלישית.

ובאמת שעוד כמה מרבותינו הראשונים הבינו מדברי הרמב"ם, שכוונתו לומר שיש חובה לקדש על היין לפני סעודה שלישית. אולם מרן הבית יוסף כתב, שמה שהבין הטור מדברי הרמב"ם שיש חובה לקדש על היין בסעודה שלישית, אין זה נכון, כי באמת אין כוונת הרמב"ם בזה, אלא שיש חיוב לשתות יין בסעודה שלישית, אבל לא לערוך קידוש בראשיתה. והביא ראיה לדבריו מדברי הרמב"ם במקום אחר.

גם רבינו הרדב"ז (ח"ה סימן ב"א קד), שחי בזמנו של מרן הבית יוסף, כתב בפשיטות שאף הרמב"ם מודה שאין חובה לערוך קידוש לפני סעודה שלישית. וכן כתבו עוד מגדולי הפוסקים.

גם מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל דן בענין זה בספרו חזון עובדיה (שבת ח"ב עמוד שמא), והעלה שאין חובה לקדש על היין בסעודה שלישית, וכפי שנוהגים כולם, שאין מקדשים על היין אלא בשתי הסעודות הראשונות דוקא. אבל בסעודה שלישית, אין חיוב בזה, רק טוב ממדת חסידות לשתות מעט יין תוך כדי הסעודה השלישית, כדי לצאת ידי חובת דעת הרמב"ם, שסובר שיש חיוב בזה על כל פנים בתוך הסעודה.

והוסיף על כך מרן זצוק"ל, שאף שיש אומרים שעל פי הקבלה נכון לקדש על היין לפני הסעודה השלישית, אין זה נכון, והוכיח מדברי רבינו האר"י שאין לקדש על היין בסעודה זו, רק יש ענין על פי הקבלה בשתיית מעט יין תוך כדי הסעודה. והדברים עולים בקנה אחד עם דברי הרמב"ם ז"ל.

ולסיכום: אין לקדש על היין לפני סעודה שלישית, אך טוב לשתות מעט יין בתוך הסעודה השלישית.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה