הלכה ליום חמישי ב' אדר תשפ"ג 23 בפברואר 2023

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

מרגלית בת זרירה ז"ל

הוקדש על ידי

המשפחה

משלוח מנות - פירות שביעית

שאלה: האם מותר לתת משלוח מנות, מפירות או ירקות שיש בהם קדושת שביעית?

תשובה: השנה שעברה, (תשפ"ב), היתה שנת השמיטה, וכמו שביארנו, גידולי שנה זו שגדלו בקרקע של יהודי בארץ ישראל, יש בהם קדושת שביעית. וכפי שמצויין בצד הפירות בכל חנות פירות שיש שם השגחה מוסמכת, ומציינים בפירוש את מקור הפירות והירקות, ואם יש בהם קדושת שביעית.

וכעת רוב הפירות המצויים בשווקים ברשתות שבריכוזים דתיים, כאשר הם מתוצרת ישראלית, הם פירות שביעית. (בדרך כלל מופיע: "אוצר בית דין").

פירות שביעית מותרים באכילה, ומותר לאדם לאכול מהם כמה שירצה, ורשאי לתת מהם במתנה לחבריו ולקרוביו בלי פקפוק.

סחורה בפירות שביעית
נאמר בתורה על פירות השביעית, "וְהָיְתָה שַׁבַּת הָאָרֶץ לָכֶם לְאָכְלָה", ודרשו רבותינו במסכת בכורות (דף יב:), "לאכלה" ולא לסחורה. כלומר, אף על פי שמותר לאדם לאכול מפירות השביעית, בכל זאת אסור לו לסחור בפירות אלה. (מלבד קניית מעט פירות וכדומה, וכפי שנוהגים בחנויות הפירות שיש בהן השגחה על עניני שביעית).

וממה שאסרה התורה לסחור בפירות שביעית, למדו רבותינו שאסור לאדם לפרוע את חובו מפירות שביעית. כלומר, אדם שהיה חייב לחבירו מאה תפוחים, אסור לו לשלם במאה תפוחים של שביעית, שהרי זה כמי שסוחר בפירות שביעית, כי החזרת חוב דומה למקח וממכר.

משלוח מנות בפירות שביעית
ומכאן יצאו כמה מאחרוני זמנינו לדון, האם מותר לתת משלוח מנות מפירות שביעית. שהרי חיוב גמור על כל אדם לתת "משלוח מנות" לרעהו. ואם כן, בנתינת המשלוח מנות, הרי הוא דומה למי שפורע חובו. ולכן כתב הגאון רבי גרשון ליברמן (משנת יוסף, ח"א סימן כז), שיש מקום לאסור נתינת משלוח מנות מפירות שביעית. גם הגאון רבי שמואל הלוי ואזנר זצ"ל (שבט הלוי ח"ז סימן קפג) צידד להחמיר בזה. אולם לא הביאו ראיה מכרעת לאסור, רק כתבו שכן מסתבר יותר. שנתינת המשלוח מנות הרי היא כפריעת חוב.

דברי המתירים
ובאמת שהגאון רבינו יוסף חיים זצ"ל (המחבר בן איש חי) בשו"ת תורה לשמה (סימן קצג) כבר הקדים ודן בזה, וכתב שמותר לתת משלוח מנות מפירות שביעית. (ושם דן האם מותר להחזיר משלוח מנות מפירות אלה, אבל הנתינה הראשונה מפירות שביעית, לא חשש בה לאיסור כלל).

וכן הגאון רבי יצחק יעקב וייס זצ"ל (מנחת יצחק ח"י סימן נז) כתב שמסתבר שנתינת משלוח מנות אינה בכלל סחורה בפירות שביעית, וכשם שמותר לעשות את כל המצוות מפירות שביעית, כגון, לקנות מצה לליל פסח, וכן לקנות אתרוג לסוכות, הכל מותר אפילו מפירות שביעית, שאין זה בכלל איסור סחורה או פריעת חוב, כמו כן מצוות משלוח מנות, שאינה בכלל תשלום חוב, שהרי הפירות שייכים לגמרי לבעליהם, והוא ברצונו נותן אותם למי שיחפוץ, ואין עליהם שעבוד ממוני לומר שיהיה בנתינתם משום פריעת חוב.

הדין למעשה
ומאחר ושביעית בזמן הזה אינה מן התורה, לכן היה לנו לפסוק להלכה להקל בנדון זה. ובפרט שהגאון רבי יוסף חיים כתב בפשיטות להקל בזה, והמחמירים שהחמירו, לא הביאו ראיות מכריעות לדבריהם. אולם מלשון מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל בחזון עובדיה (פורים עמוד קנד), משמע שנטה גם הוא להחמיר בזה. ועל כן המחמיר בנדון זה שלא לשלוח משלוח מנות מפירות שביעית, תבוא עליו ברכה.

ולכן גם אותם שמזמינים "סידור פירות" ושולחים אותו כמשלוח מנות לחבריהם ביום פורים, צריכים לשים לב לפרט זה, שלא יהיו שם פירות עם קדושת שביעית.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם הלכתית אפשרי לעשות משלוח מנות ממגש פירות? האם יש צורך להוסיף דבר נוסף? אני שואל מבחינת מצוות משלוח מנות ולא מבחינת שביעית. תודה מראש ה' אדר ב תשפ"ב / 8 במרץ 2022

אפשר לקיים את המצווה בפירות. 

האם גם בסוכות יש עניין לא לקחת אתרוג של שביעית מצד פורע חובו בפירות שביעית דהיינו חוב המצוה המוטלת עליו כמו במשלוח מנות הראשון?? י"א טבת תשפ"ב / 15 בדצמבר 2021

לא. אין שום ענין כזה. הפרי הוא שלו לגמרי, ומקיים בו מצוה, מה שאין כן לגבי משלוח מנות שעושה בו דבר שדומה לסחורה. 

אשמח לדעת מדוע ראוי  להחמיר, על פי כללי הפסקה ונימוקי האחרונים כפי שכבודו הביא, נראה שיש להתיר? ו' אדר תשע"ה / 25 בפברואר 2015

כתבנו להחמיר בזה, משום שגם מרן זצ"ל נטה להחמיר בזה, וכן דעת הרבה מפוסקי דורינו, וסוף סוף יש מקום לדברי המחמירים בזה, שנראה קצת כפורע חוב, אף שאין ראיה גמורה לומר כן, מכל מקום לכתחילה, המחמיר תבוא עליו ברכה. ולא מלאני לבי להקל לגמרי בדבר שכמה גדולים כתבו להחמיר.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה