הלכה ליום שני ט"ו אייר תשפ"ב 16 במאי 2022

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת אבינו היקר

יהודה בן אסתר ז"ל

שהיום מלאו יב' חודש לפטירתו,
רוח ה' תניחנו בגן עדן, ויחוס ויחמול עליו, ויזכה לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו ותהי נשמתו צרורה בצרור החיים אמן כן יהי רצון.

הוקדש על ידי

משפחתו

שאלה: האם מותר להתפלל עם סנדלים, או כשעומדים יחפים?

תשובה: המתפלל, צריך שיכין מקום ראוי לתפלתו, וצריך שיכין כראוי את בגדיו, גופו ומחשבתו, שהרי הוא עומד לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא.

לבוש מכובד בתפלה
במסכת שבת (דף ט:) הובאו כמה ענינים, שהכלל המבואר מהם, שמשום "הכון לקראת אלהיך ישראל", על האדם להקפיד על לבושו בשעה שהוא עומד לפני המלך, מלכו של עולם. שהרי האדם עומד בתפלה לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא, ועליו להקפיד שיהיה לבושו נאה, כעומד לפני מלך.

הלבוש תלוי במנהג
ולפיכך כתב הרמב"ם (בפ"ה מהלכות תפלה הלכה ה), שלא יעמוד אדם ויתפלל ברגלים מגולות, שהרי אין רגילות לעמוד בפני אדם חשוב, שר או מלך, כאשר הרגליים מגולות. והוסיף על כך רבינו הרמב"ם, שהדבר תלוי "אם דרך אנשי המקום שלא יעמדו לפני גדולים אלא בבתי רגלים", כלומר, במקום שנוהגים תמיד ללכת עם נעליים ("בתי רגליים"), אסור להתפלל בלא נעליים, אבל במקום שנוהגים ללכת יחפים גם בפני אדם חשוב, מותר להתפלל יחפים.

ובגמרא במסכת חגיגה (דף יג:) אמרו "לאו אורח ארעא לגלויי כרעיה קמיה מריה", כלומר, אין זו מדת דרך ארץ, לגלות את הרגלים לפני האדון, הוא ה' יתברך.

ומרן הבית יוסף (סימן צא) הסביר, שאין זו מדת דרך ארץ לגלות את הרגליים, דוקא במקום שרגילים תמיד לכסות את הרגליים, אבל במקום שרגילים לגלותן, כפי שרגילים בכל ארצות ערב להתפלל יחפים, אין בכך כלום, שהרי רגילים לעמוד כן בפני הגדולים תמיד. וביאר שכן הדין לכל השיטות.

ובפרט בארצות המזרח שבהם נהגו בהרבה מקומות לחלוץ נעליהם לפני שהיו נכנסים לבית הכנסת, (שו"ת הרשב"ש סימן רפה והחיד"א בברכ"י סימן קנא), והיו עושים כן בדרך כבוד לבית הכנסת, שמותרים להתפלל יחפים. ורק במקום שנוהגים ללכת תמיד בנעלים, אין להתפלל יחפים.

ולכן גם לנדון השאלה שלפנינו, הדבר ברור, שבמקום שרגילים ללכת תמיד עם סנדלים, מותר להתפלל עם סנדלים. אבל בשום מקום בזמנינו לא נוהגים ללכת יחפים לגמרי, ובודאי שליד אדם חשוב אין המנהג כלל ללכת יחפים. ולכן נראה שאין להתפלל יחפים גם בזמן הזה. ואין חילוק בזה בין מי שמתפלל ביחיד לבין מי שמתפלל בציבור (שבת י.), שבכל אופן אין להתפלל כשהוא יחף לגמרי.

שאלות ותשובות על ההלכה

מה שכתוב בתורה של נעלך מעל רגליך כי המקום וכו' לכאורה שם היה עומד יותר קרוב ממה שאנו עומדים לפני השם בתפילה שכן היה לו גילוי שכינה ממשי, ובכל זאת הותר להוריד נעליו בעומדו לפני השם, משמע שאין בזה פחיתות כבוד לשם אם כך ציווה לו. אמנם מצד כבוד המקום אבל אפילו הכי אם היה בזה זלזול אולי לא היה עושה. מדוע לא ניתן להביא משם ראיה שמותר להתפלל יחף? א' סיון תשפ"ב / 31 במאי 2022

גם בהר הבית היו הולכים יחפים, ששם ניכר שעושה כן לכבוד השכינה, אבל בלי ענין זה, הכל תלוי במנהג המקומות.

האם יש אפשרות להתגלח והסתפר השנה ביום חמישי בלג לעומר בגלל שבת ט"ו אייר תשפ"ב / 16 במאי 2022

אפשר יהיה להקל במקום צורך בליל ל"ד לעומר, כלומר, מוצאי יום חמישי, כפי שנבאר. 

בס"ד
ב9 באב (וכן ביום כיפור) כאשר יש איסור ללבוש נעלי/סנדלי עור, ניתן להתפלל בכפכפים?

שהרי אולי אם היה נפגש עם אדם חשוב ב9 באב כן היה לובש כפכפים כי הכל יודעים שזהו יום אבל.

ואם אסור, אז מה כן ניתן ללבוש ב9 באב?

תודה רבה. ג' אב תשפ"א / 12 ביולי 2021

מותר ללבוש נעליים כאלה בתשעה באב. ומותר להתפלל איתם כי הוא יום אבל.

האם לאישה מותר לברך ברכות השחר בישיבה, אך ללא נעליים ז' תמוז תשפ"א / 17 ביוני 2021

מותר בהחלט.

האם צנוע לנשים ללכת עם גרביונים ונעליים פתוחות כמו סנדלים? ט' סיון תשפ"א / 20 במאי 2021

אם במקום ההוא רגילות ללכת כך, זה מותר, כי הפרסות, כלומר כפות הרגליים, אינן חייבות בכיסוי מצד הדין, אלא תלוי במנהג המקום. 

האם מותר לברך ברכות הנהנין וכדומה בבית יחפים? ו' טבת תשע"ט / 14 בדצמבר 2018

מותר

האם על ברכה על לחם ומזונות וכן ברכת המזון וברכה מעין שלוש, חל דין שונה, או שגם אותן ניתן לברך יחפים? כ"ח סיון תשע"ח / 11 ביוני 2018

שאר הברכות אפשר לברך יחף. ובברכת המזון יש מקום להחמיר.

מה הטעם שהדין הוא כך גם בבית? הרי אמרנו שזה משום כבוד הבריות וכבוד המקום. אם בביתי אני הולך יחף מדוע שלא אתפלל כך? כ"ח סיון תשע"ח / 11 ביוני 2018

הטעם הוא מפני כבוד השכינה, שכשעומד בתפלה צריך לנהוג כעומד בפני מלך. ואם המלך יבוא לביתו, בודאי ינעל נעליים.

האם מותר לברך כל ברכה שהיא (לא תפילה), כגון "ברוך שיצר" או "שהכל נהיה בדברו" עם גרביים וללא עם נעליים? כ"ח אייר תשע"ד / 28 במאי 2014

מותר. שלא הזהירו בזה אלא לגבי תפלה, שעומד לפני המלך

לכאורה גם הרגילים ללכת בסנדלים או בעלי מלאכה וכיוצא בהם, אם יבואו לקבל פני שר חשוב או מלך ילבשו מחלצות. א״כ אולי יהיה אסור לבעל מלאכה לבוא בבגדי עבודה לפני ה׳ יתברך? כ"ח אייר תשע"ד / 28 במאי 2014

כל אדם כשיבוא לקבל שר חשוב, ילבש בגדי שבת. ואין חובה ללבוש בגדי שבת. רק צריך, שיהיה בגד מכובד שראוי לעמוד איתו לפני אדם חשוב, כגון אם אדם חשוב יכנס לחנותו, בודאי לא יתבייש לעמוד לפניו בבגדי עבודתו.

מובן הוא הדבר שאין להתפלל יחף, אבל האם מותר להתפלל בנעלי בית (כשנמצא בבית) "מודרניים" שיוצא עימם גם מחוף לביתו? כ"א אייר תשע"ד / 21 במאי 2014

אם הולכים כן בפני אדם חשוב, מותר

אני מתפלל ערבית יחיד בביתי והתשובה לא ממש ענתה לי כי זה יותר דיבר על תפילה בציבור.
בתפילה בציבור בוודאי שאסור להתפלל יחפים וצריך ללבוש בגדים מכובדים כשעומדים לפני מלך מלכי המלכים.
אבל כאשר אני מתפלל בביתי יחיד, האם מותר לי להתפלל כאשר אני לובש כפכפים או שמא אני צריך לנעול נעליים בשביל להתפלל ערבית?
ומה בנוגע לבגדים? חייב מכנס שעובר את אורך הברך וכו'? י"ח אייר תשע"ד / 18 במאי 2014

גם בבית יש להתפלל בצורה מכובדת. ואם מדובר במקום שהולכים במכנסיים קצרות, אז מותר להתפלל עם מכנסיים כאלה. ויש להזהר שלא יגע ברגליו. (יחוה דעת ח"ד סימן ח).

האם ההלכה מופיעה בספרי מרן? י"ח אייר תשע"ד / 18 במאי 2014

מרן זצ"ל כתב בענין דומה, לגבי מכנסיים קצרות. בשו"ת יחוה דעת ח"ד סימן ח

לברך יחף, תהילים וכיו״ב כשאדם בביתו, מותר? י"ד אייר תשע"ד / 14 במאי 2014

אין להזהר בזה אלא בתפלה, אבל בברכות הנהנין או כשקורא תהלים אין איסור בדבר

האם זהו הדין גם בברכות או רק בתפילה? האם מותר לברך על מאכלים כשהוא יחף? י"ד אייר תשע"ד / 14 במאי 2014

מותר לברך על מאכלים כשהוא יחף
ספר אביר הרועים - בית מידות
ספר אביר הרועים
לפרטים לחץ כאן

הלכה יומית מפי הראש"ל הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א

דין ברכת שפטרנו מעונשו של זה
לחץ כאן לצפייה בשיעורים נוספים

הלכות אחרונות

"תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

נדה ע"ג א'

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה