שאלה: לפני מספר חודשים, כשחלה מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, כל ישראל התפללו לרפואתו, וקבלו קבלות לרפואתו, ובסוף מרן נפטר. איך יתכן הדבר?
תשובה: בודאי שהתפלות לפני השם יתברך, תועלתן עצומה עד אין חקר. ואין לשער את גודל הזכות שיש בידינו, שהשם יתברך מאזין לתפלות עמו ישראל, ואין תפלה אחת ששבה ריקם.
ובכל זאת יתכן שכפי הנראה התפלות אינן מתקבלות. כמו שאמר מרן זצ"ל בעצמו, כמה חודשים קודם פטירתו, כשהפציר בתפלה לפני השם יתברך שישלח רפואה שלימה לבנו הרב יעקב יוסף זצ"ל, ובסופו של דבר נפטר בנו. וקרא על כך מרן את הפסוק (באיכה פרק ג) "סכותה בענן לך מעבור תפלה", שכביכול יש מסך המפריד ומכסה את התפלות שלא תתקבלנה. וכמו שאמרו במדרש, (איכה רבתי), אמר רבי שמואל בר נחמני, שערי תפלה, לפעמים הם פתוחים לפעמים הם נעולים. ורק שערי תשובה הם פתוחים לעולם. ואין אנו יודעים בדיוק חשבונות שמים. רק יודעים אנו, שלכל תפלה יש את מקומה. והיא פועלת בסופו של דבר טובה לאדם ולעולמו, גם אם נראה כאילו היא אינה מתקבלת.
ובפרט נכון הדבר כשמתפללים על אדם שיתרפא, בזמן שמצבו קשה מאד, עד שיהיה זה בבחינת נס ממש לרפאותו. ובגמרא אמרו (יבמות קכא.) שאין מזכירים בתפלה מעשה נסים. כלומר, אין מתפללים על הנס. ולכן בדרך כלל, תפלה על חולה זקן בשנים ומסובל ביסורים אינה נענית. ובפרט אחר שנגזרה מיתה לעולם. ואין לנו אפשרות להמלט מן הגזירה הזו, אלא בתשובה שלימה, שתביא את הגאולה השלימה, שאז יבולע המוות לנצח, ומחה ה' דמעה מעל כל פנים.
ועל כל פנים לגבי פטירת מרן רבינו הקדוש זצ"ל, באמת היה דבר יוצא דופן, שהמון המון ישראל התחננו בדמעות שליש לרפואתו, ואלפים קבלו קבלות לרפואתו, ובכל היכלי התורה יראי ה' קראו תהלים מעומק הלב לרפואתו, ודמעות ניגרו כמים מעיני ישראל.
מזכיר הדבר את תחינותיהם של ישראל, בעת שחלה למות רבינו הקדוש רבי יהודה הנשיא, שבגמרא במסכת כתובות (דף קג:) אמרו, שלא פסקו קדושי עליון בבית המדרש מלעמוד עליו בתפלה, מרוב שהיה רבינו הקדוש יקר להם, כדוגמת מרן רבינו זצ"ל בדורינו. עד שלא יכלו כביכול מן השמים לקחת את נשמתו. ורבי יהודה הנשיא היה סובל יסורים קשים ומרים. ומשראתה כן אמתו (המשרתת) של רבינו הקדוש, נטלה בידה כלי, ועמדה מאחורי בית המדרש, ושברה את הכלי על הארץ. ומחמת קול הנפץ בשבירת הכלי, הפסיקו כולם מלהתפלל, ומיד נתבקש רבינו הקדוש לישיבה של מעלה.
ובגמרא מבואר שרבי יהודה הנשיא אחר פטירתו נגלה כמה פעמים בעולם, ופעל טובה וברכה. וכתב הגאון רבינו יוסף חיים זצ"ל, שטעם הדבר שנמצא ברבינו הקדוש, שהמשיך להשפיע טובה לעולם, הוא מחמת רבוי התפלות שהתפללו כולם לרפואתו. והתפלה אינה שבה ריקם. לכן רבינו הקדוש לא נסתלק לגמרי מן העולם. והוסיף, שכל גדול בדורו, נשמתו קשורה עם נשמות בני דורו, ואינו מסתלק מהם עד פטירתם.
כמו כן נוכל לומר לגבי מרן זכר צדיק וקדוש לברכה, שגם לאחר פטירתו, יעמוד עלינו בתפלה ממרומים, כי הוא היה רועינו. וכבר אמרו בגמרא, (בפסחים צב.), כל פרנס שמנהיג את עדתו בנחת, זוכה ומנהיגם לעתיד לבוא. שנאמר, "מרחמם ינהגם, ועל מבועי מים ינהלם". ומרן רבינו הקדוש זצ"ל, שהיה נוהג עם צאן מרעיתו באורך רוח ובנחת, בודאי אל יעזבנו ואל יטשנו, ויעמוד עלינו בתפלה לפני כסא הכבוד, לרחם על שארית הפליטה, שארית יוסף, שהקדוש ברוך הוא ירחם עלינו, ויצילנו מכל צרה וצוקה, מכל נגע ומחלה, וזכותו תעמוד לנו עד קץ הימין. אמן כן יהי רצון.
