הלכה ליום שלישי ט' כסלו תשפ"ה 10 בדצמבר 2024

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת אבינו, אחינו וסבינו היקר

יהושוע דידי בן חנינה ז"ל

שהיום מועד אזכרת השלושים יום לפטירתו
מנוחתו עדן אמן.

הוקדש על ידי

משפחתו

גזל מהגוי

שאלה: האם אסור לגנוב או לגזול כסף מאדם שאינו יהודי?

תשובה: אסור מן התורה לגנוב או לגזול מישראל אפילו כל שהוא. כלומר, אפילו חפץ שנראה שאין לו ערך, אסור לגזול אותו. ובכל הש"ס (התלמוד בבלי) לא מצאנו חילוק מפורש בין ישראל לשאר העמים בענין עוון הגזל. שכשם שאסור לגזול מישראל, כן אסור לגזול מן הגוי.

אולם בשלחן ערוך אבן העזר (סימן כח) מבואר שאדם אינו יכול לקדש אשה, אלא בחפץ השייך לו. ושם כתב הרמ"א, שמי שגזל חפץ מהגוי, וקידש בו אשה, (ואפילו אם הגוי אינו מיואש מהחפץ שנגזל ממנו, והוא עדיין מצפה לקבלו בחזרה), האשה מקודשת לו. ומשמע מדברי הרמ"א, שאין איסור לגזול מהגוי, אלא מדרבנן (כלומר, מגזירת חכמים), אבל מן התורה מותר לגזול מן הגוי. ולכן מי שקידש אשה בחפץ שנגזל מהגוי, האשה מקודשת לו.

אולם רוב האחרונים, תמהו על דברי הרמ"א בזה, כי לדברי רוב האחרונים לדעת הרמב"ם איסור גזל מן הגוי הוא איסור גמור מן התורה. שאין חילוק בין ישראל לבין הגוי באיסור גזל. והש"ך (חושן משפט סימן שמח) כתב, שכן דעת הסמ"ג והטור והשלחן ערוך. (הליכות עולם ח"ב עמ' ריב. עיין שם באורך).

ובספר עצי ארזים כתב להסביר את דברי הרמ"א, שאף הוא מודה שאיסור גזל מהגוי הוא איסור מן התורה, אלא שסובר הרמ"א, שהחיוב להחזיר חפץ שנגזל מהגוי, הוא אינו חיוב מן התורה, אלא מדרבנן. ולכן המקדש אשה בחפץ שנגזל כבר מן הגוי, הרי אין חיוב להחזירו לגוי, אלא מדרבנן, ולכן האשה מקודשת לו.

אולם גם תירוץ זה שנוי במחלוקת, כי הגאון החתם סופר (ח"ו סוכה ל.) כתב, שלדעת הרמב"ם גם חיוב החזרת הגזל לגוי הוא חיוב מן התורה. ורק לדברי היראים אין בדבר חיוב אלא מדרבנן. וכן נחלקו בזה שנים מגדולי האחרונים, הלא הם הגאון המהר"ם בן חביב, והגאון השער המלך. שהמהר"ם סובר שחיוב השבת הגזילה לגוי הוא מדרבנן, ואילו השער המלך סובר שהחיוב הוא מן התורה.

ויש בענין זה הרבה משא ומתן בפוסקים, אבל כולם שוים, שאסור בהחלט לגזול כסף או מעות מהגוי, אלא שנחלקו אם החיוב להחזיר חפץ גזול לגוי הוא מן התורה או מדרבנן. ולכן למעשה, בודאי שאסור לגזול מהגוי. וחובה להחזיר לו חפץ שגזלו ממנו.

וכל זה לענין גזל מהגוי, אבל יש לדעת, שגם להוציא דבר שקר מהפה אסור, אלא במקרים מיוחדים מאד. ומעשה היה, שאברך אחד, שעל פי ההלכה היה פטור מתשלום מס הארנונה, נכנס למרן זצ"ל, ושאל אותו, האם מותר לדווח לארנונה שאני מרויח פחות, כדי שיפטרו אותי מתשלום המס שאיני מחוייב בו? השיב לו מרן זצ"ל, וכי אתה רוצה שאני אגיד לך שמותר לשקר? שאני אתיר לשקר? אני לא יכול לומר שמותר לשקר!

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה