הלכה ליום ראשון כ"א שבט תשפ"ג 12 בפברואר 2023

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת אבי היקר

שלמה בן שרה ז"ל

אדם טוב לב שסבל ממכאובים נפשיים רוב ימיו.
הזדכך ביסורים.
ת.נ.צ.ב.ה

הוקדש על ידי

בנו

חיתוך ירקות בשבת – מלאכת טוחן

בהלכות הקודמות ביארנו שאחת המלאכות שאסור לעשותן בשבת, היא מלאכת "טוחן". ולכן אסור לטחון תבלינים בשבת. אבל יש אופן שמותר לטחון פלפל שחור וכדומה בשבת, והוא על ידי שני שינויים. שיטחן על ידי הידית של הסכין, ולא בצד שחותך, ושיטחן בתוך קערה רגילה, ולא בתוך מדוכה, שהיא כלי מיוחד לטחון בתוכו.

חיתוך ירקות - טוחן
כשם שאסור לטחון בשבת מיני תבלין, כן אסור לחתוך בשבת ירקות דק דק. כמו שאמרו בגמרא (דף עד:), "אמר רב פפא, האי מאן דפרים סילקא חייב משום טוחן", כלומר, מי שחותך סלק לפרוסות דקות דקות, חייב משום טוחן. משום שחיתוך ירקות בחיתוך דק, הרי הוא דומה למלאכת טוחן, ואסור בשבת.

איך בכל זאת מותר לחתוך ירקות
אולם חילוק יש בין חיתוך ירקות בשבת לטחינה של ממש, כמו שנבאר:

כתב רבינו הרשב"א בתשובה, (הביאו הבית יוסף בסימן שכא), מה שאמרו שאסור לחתוך סלק, זהו דוקא באופן שחותך את הסלק כדי לאכלו לאחר זמן מה, כגון לאחר שעה, אבל אם חותך ירקות כדי לאכלן מיד, מותר. שלא אסרה התורה על האדם לאכול מאכלו חתיכות גדולות או קטנות.

כלומר, דרך טחינה שאסרה התורה, היא דוקא בחיתוך ירק שאינו צריך לאכלו מיד. אבל אם בא לאכול את הירק, וחותך אותו כדי לאכלו, בזה לא שייך כלל איסור טוחן.

ומכן למד רבינו מרן הבית יוסף, שמותר לחתוך בשבת "קיבוץ ירקות שקורין אינשׂלאדה", כלומר, סלט ירקות שלנו. מותר להכינו בשבת, אפילו כשחותך את הירקות דק דק, בתנאי, שיאכל את הסלט מיד.

ומכל מקום בתורת חומרא סיים הבית יוסף, שנכון להזהיר, שיחתכו את הירקות בחתיכות גדולות קצת, ולא דק דק, ושיאכלו את הסלאט מיד. כדי להתרחק מן האיסור.

הדין למעשה
לכן אין להכין סלאט  אלא בסמוך לסעודה ממש. כמו שכתבנו בהלכות בורר, שאין להקל לברור לצורך סעודה, או לחתוך סלט לצורך סעודה, אלא כאשר עומדים סמוך לסעודה ממש, בתוך חצי שעה בסמוך לסעודה, אבל יש להזהר מאד מאד שלא להתחיל לברור או לחתוך סלט הרבה לפני הסעודה, שהרי יש בדבר איסור תורה משום טוחן (ובורר), שלא הותרו אלא כאשר כוונתו לאכול לאלתר, דהיינו שבתוך חצי שעה תתחיל הסעודה. וגם אין להקל בזה אלא כאשר יש צורך לחתוך הרבה סלט וכדומה, שאז יש להתיר החל מחצי שעה קודם הסעודה, אבל אם אין צורך אלא בברירה מועטת, אין להקל אלא דקות אחדות קודם הסעודה בלבד.

וכבר כתב המגן אברהם (סי' שכא ס"ק טו), ועוד הרבה מהפוסקים, שאין להקל בחיתוך סלט או בברירה לצורך סעודה, אלא משעה שיצאו האנשים מבית הכנסת לכיוון הבית, שאז נחשב הדבר "לאלתר", שתיכף עומדים לשבת לסעודה, אבל לא קודם לכן.

ולסיכום: אסור לחתוך ירקות בשבת להכין סלאט, אלא כשעושה כן על מנת לאכול מיד, ולכל היותר בתוך חצי שעה. ואז מותר גם לחתוך את הסלאט דק דק, בסכין על גבי קרש חיתוך. (וראה חזון עובדיה ח"ד עמוד רסה).

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה