הלכה ליום שני כ"ח אייר תשפ"א 10 במאי 2021

דין קריאת שמע על המיטה לנשים ולאחר חצות

בהלכה הקודמת ביארנו, כי יש לברך קודם קריאת שמע שעל המיטה את "ברכת המפיל" (המודפסת בכל הסידורים עם נוסח קריאת שמע שעל המיטה), וברכה זו, בשם ומלכות היא נאמרת ככל שאר הברכות. וביארנו גם, כי אף על פי שיש להזהר לכתחילה שלא לדבר אחר קריאת שמע, כדי שלא להפסיק בין קריאת שמע לשינה, מכל מקום אם עבר ודיבר, אינו חוזר ומברך, וברכתו אינה ברכה לבטלה. וטעם הדבר, מפני שעיקרה של ברכה זו, אינה ברכה על השינה של המברך, אלא על מנהג וטבע העולם שהולכים לישון.

והנה על פי פשוטם של דברים, אין ספק כי יש לברך ברכת המפיל בין אם הולך לישון בתחילת הלילה, ובין אם הולך לישון בסוף הלילה, שהרי הלילה כולו זמן שינה הוא, ובזמן שבני אדם רגילים לישון, יש לברך ברכה זו.

והגאון רבי ישעיה באסן (מגדולי רבני איטליה, רבו של הרמח"ל) כתב בספרו שו"ת לחמי תודה (סימן כא) שיש מי שרצה לומר שעל פי הסוד אין לברך ברכת המפיל כשהולך לישון אחר חצות הלילה, אבל אין האמת כן, אלא צריך לברך המפיל בכל זמן שהולך לישון בלילה. אלא שכמה מרבותינו המקובלים כתבו שעל פי הקבלה אין לברך ברכה זו אחר חצות הלילה, וכן הסכים להלכה רבינו יוסף חיים מבבל, בשו"ת רב פעלים (סוד ישרים סי' יד). וכן כתב בספר חסד לאלפים, שמנהג החסידים המקובלים בירושלים ת"ו (תבנה ותכונן), שלא לברך המפיל אחר חצות הלילה. וכן כתבו עוד רבים מחכמי ירושלים. הלכך, כיון שהמנהג בזה אינו פשוט כדעת מרן השלחן ערוך, ועוד שיש בזה מחלוקת, ובברכות אנו נוקטים בדרך כלל על פי הכלל "ספק ברכות להקל", לכן כתב מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, שכדי לחוש לדברי המקובלים (כשהולך לישון אחר חצות הלילה), יברך ברכת המפיל בלא שם ומלכות, ויהרהר שם ומלכות בלבו, ודיו בכך.

והנה כל זאת כתבנו לפי שמה שנתבאר בספרי מרן זצ"ל בכמה מקומות. אולם למעשה יש לציין, כי מנהג מרן זצ"ל עצמו, להתעלם משיטת רבותינו המקובלים בענין זה, והוא הולך על פי דרך הפסקנים, שמברכים אף אחר חצות הלילה ברכת המפיל בשם ומלכות. וכן הורה למעשה לבנו הרה"ג רבי דוד יוסף שליט"א, שיכתוב בספרו הלכה ברורה, כי למעשה לדעתו יש לברך אפילו אחר חצות הלילה, בשם ומלכות.

הנשים אף הן חייבות בקריאת שמע על המיטה, מפני שקריאת שמע על המיטה באה לשמירה, והנשים אף הן צריכות שמירה, ולכן אף על פי שמעיקר הדין הן פטורות מקריאת שמע שביום (אלא שהנכון הוא שיקראו גם הן קריאת שמע בכל בוקר, בלא הזכרת שם ומלכות בברכות קריאת שמע), מכל מקום בקריאת שמע שעל המיטה, הן חייבות. וגם בברכת המפיל הן חייבות, מפני שברכה זו אינה נחשבת למצוה עשה שהזמן גרמא (כלומר מצות עשה התלויה בזמן, כגון סוכה ולולב השייכות רק בימי הסוכות), מפני שהיא ברכת השבח השייכת בעצם בכל זמן, אלא שלא בכל זמן רגילים בני אדם לישון, ולכן אין לברכה ביום, אבל הנשים חייבות לברכה קודם השינה.

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום.. שאלתי היא.. בשחרית של יום שני וחמיש . מה נשים צריכות להתפלל בתחנון?
אני מתפללת בבית.. תודה. י"ד אדר תשפ"ב / 15 בפברואר 2022

את לא חייבת לומר את התחנונים, רק אם תרצי להחמיר על עצמך, תאמרי את כל התחנונים שיש בסידור, חוץ מ"ה' ה' אל ארך אפים" וכו'. תבורכי מפי עליון,

לכבוד הרב שליט"א שלום, ידוע שדעת מרן זצוק"ל שאין לומר תחנון ביום ירושלים. האם מרן זצוק"ל התייחס פעם לעובדה שביום זה חל יום פטירת שמואל הנביא ע"ה ושלדעת מרן השו"ע הוא יום תענית. האם מרן זצוק"ל סבר שאחד לא סותר את השני? תודה רבה. כ"ח אייר תשפ"א / 10 במאי 2021

אין זה סותר. יש בזה מחלוקת דומה אצל האשכנזים, כאשר חלה תענית בה"ב ביום שלא אומרים תחנון. ודעת רוב הפוסקים שאומרים סליחות וכו', אף על פי שלא אומרים בו תחנון. זה יום שמשמשים בו שתי מאורעות בעירובוביא.   

שלום, צריך להבהיר שבחלק ז׳ החדש של יחוה דעת, הרב בתשובה כותב בפירוש שיברך. כ"ח אייר תשפ"א / 10 במאי 2021

נכון, תבורך מפי עליון,

האם נשים צריכות להתפלל את התחנון בקריאת שמע שעל המיטה, הרי מדובר שם על ביטול מצוות תפילין וציצית? י"ז טבת תשע"ז / 15 בינואר 2017

נכון לומר את הוידוי, שהרי גם האנשים לא חטאו בכל העוונות, ומתפללים על כל ישראל, וכן על גלגולים שעברו.

כתבתם בנושא "ברכת המפיל" שהרב עובדיה הורה שאפשר לברך גם אחר חצות. אך לא מצאנו זאת ב"הלכה ברורה"  כ' חשון תשע"א / 28 באוקטובר 2010

שלום רב!

מרן שליט"א הורה כן להגר"ד יוסף שיכתוב כך בספרו הלכה ברורה חלק י"ב שעדיין לא יצא לאור. וכן הורה לכל שואליו, ובהם הגאון רבי שמעון אלוף שליט"א ששאלו על כך.

בברכת התורה,
הלכה יומית.

ראיתי את הפרסום של הפסק שהרב עובדיה שליט"א מברך המפיל בשם ומלכות לאחר חצות. ושכך הורה לבן שלו לכתוב בספר הלכה ברורה להלכה למעשה.
 
ואמרתי את זה לרב שלי והוא שאל אותי מי כותב שם את הדברים...אמרתי לו לא יודע.
והוא אמר לי אל תאמין לכל מה שכותבים באינטרנט וכשתשמע את הרב אומר זאת או שתראה את זה כתוב בספר הלכה ברורה (הבנתי שהחלק הזה עוד לא יצא) תנהג כך.
וכך ענו לי גם אברכים רבים..מי כותב שם? ואיפה זה כתוב? 
 
1. מי כותב באתר והאם הכל בידיעת הרב עובדיה יוסף שליט"א.
2. מתי יוצא החלק בהלכה ברורה שיהיה כתוב שם את הפסק.
3. האם אני יכול כבר לנהוג כך הלכה למעשה ולברך בשם ומלכות גם לאחר חצות. י"ח חשון תשע"א / 26 באוקטובר 2010

שלום רב!

רבך צודק במה שאמר לך שאין להאמין לכל דבר, בפרט למה שמתפרסם באינטרנט.

הרב שכותב את ההלכות בהלכה יומית, הוא הרב יעקב ששון שליט"א, חבר בית המדרש יחוה דעת לדיינים, הוא נכדו של מרן שליט"א, ותלמידו, ומרן שליט"א יודע על פעילותו ושמח בה. כמובן שניתן לסמוך על דבריו, ואתה רשאי לנהוג כן בלי ספק כלל.
 
בברכת התורה,
הלכה יומית.

לא ברור העניין לי מה שכתבתם, כי בכל הסידורים כתוב כי צריך לקרוא קריאת שמע חצי שעה לפני חצות.
וגם לא ברור ממה שכתבתם האם מי שלומד בלילה ורוצה לקרוא תיקון חצות האם קורא קריאת שמע מלאה כולל ברכת המפיל בשם ומלכות או לא?
והאם ברכת המפיל יש להפרידה מהקריאת שמע במקרה זה או לא? ט' חשון תשע"א / 17 באוקטובר 2010

שלום רב!

קריאת שמע שיש נוהגים לאמרה לפני חצות הלילה ללא קשר לשינה, היא על פי המקובלים ומנהג הספרדים. ולכן בכל בתי הכנסת שלנו קוראים קריאת שמע בליל שבועות לפני חצות הלילה. ואין זה שייך לקריאת שמע על המטה.

ולגבי שאר השאלות, יש לברך המפיל אפילו כאשר הולכים לישון אחרי חצות, לפני קריאת שמע על המטה.

בברכת התורה,
הלכה יומית.

  1. מה קורה אם לא ישנים כל הלילה. האם גם אז יש לומר ברכת המפיל?
  2. מה קורה אם ישנים לפני חצות לאחר רדת החשיכה וקמים לפני חצות - האם יש לומר קריאת שמע?
ט' חשון תשע"א / 17 באוקטובר 2010

שלום רב!

אין לברך ברכת המפיל אם לא הולכים לישון באותו הלילה.

יש לברך ברכת המפיל גם אם מתכוונים לקום לפני חצות הלילה.

בברכת התורה,
הלכה יומית.

מדוע כאשר אתם מזכירים את שמו של הרב יוסף חיים זצ"ל, מוסיפים – "מבגדד".  האם כל כך חשוב להזכיר את מקום גלותו ?
האם יש בכך חשיבות, או תוספת לכבודו?
האם הגלות בכלל וגלות עירק בפרט תרמו משהו ליהודים ולרמתם הרוחנית? הרי הרב זצ"ל שאף כל חייו לעלות לארץ ישראל, הדפיס
בה את ספריו, ואף רכש חלקת אדמה כדי לקיים את המצוות התלויות בארץ.
אני סבור שאין בכך כבוד לצדיק זה שמוסיפים לשמו את המקום בו חי ואותו רצה, בכל מאודו לעזוב. כולם מכירים את הרב זצ"ל את ספריו ואת גדלותו בתורה. ואין צורך להשאירו בגלות!! ג' חשון תשע"א / 11 באוקטובר 2010

שלום רב!
 
כמו שרגילים לכתוב הגאון מוילנא, וכן מהר"ם מרוטנבורג, ועוד, כך אנו רגילים לכנות את הגאון רבינו יוסף חיים בתוספת מבגדד, מפני שהוא היה רבם של כל יהודי עיראק ומשם פרש את מצודתו לכל העולם כולו, ובגדאד היתה עיר מלאה חכמים וסופרים כמעט מאין כמוה, ומלכות התורה, בלימוד ההלכה והקבלה בעומק העיון בעיר זו, כמעט לא היה לה אח וריע, ורבינו יוסף חיים היה גדול חכמי בגדד, על כן ראוי לזכור את שמו בציון מקום מושבו. ועל כן גם ראוייה היא בגדד להזכר בסמיכות לשמו של רבינו הגדול ז"ל. ואין בזה חשש כל שהוא. מכל מקום, אנו לא מקפידים על כך באופן קבוע, ופעמים רבות אין אנו כותבים מבגדאד.
 
בברכת התורה,
הלכה יומית.

תודה שהארתם את עיני בעניין הלכה זו, שכן עד כה נהגתי שלא לברך
 
רציתי לשאול אם נכון הדבר ששמעתי: שכיוון שלא אומרים נוסחי יהי רצון בשבת, בברכת המפיל לא אומרים את היהי רצון וגם את היהי רצון שלאחר ברכות השחר לפני ברכות התורה. וכן כל נוסח יהיה רצון אחר (תהלים וכו')
 
האם יש אמת בדבר? כי זה משנה מאוד את הברכה
מברכת המפיל נשארים רק 2 משפטים- תחילה וסוף: "ברוך אתה..." ג' חשון תשע"א / 11 באוקטובר 2010

שלום רב!

כל נוסח תפלה קבוע, מותר לאמרו בשבת. לכן ודאי שיש לומר נוסחי היהי רצון שבברכות, וכן מותר לומר נוסח יהי רצון שיש נוהגים לאמרו על פי הקבלה לפני הקידוש.

בברכת התורה,
הלכה יומית.

כבר לפני שנים מרן אמר שאין לנו אלא דברי הפשט והמקובלים עשו לנו בעיות וחילוק בין לפני לאחר חצות ולכן יש לומר המפיל בשם ומלכות לאחר חצות, אבל שנה לאחר מכן שמעתי שוב את שיעורו בלויין שאמר שיש לנו סב"ל, אז מה קרה שוב שאין סב"ל ועוד שיש לו על זה תשובה שלימה בשו"ת שלו יחוה דעת מה עם תשובה זו אשמח לקבל תשובה על כך ג' חשון תשע"א / 11 באוקטובר 2010

שלום רב!

מתחילה, סבר מרן הרב שליט"א שמחמת סב"ל יש לחוש לדברי המקובלים האומרים שאין לברך בשם ומלכות, אולם לאחר העיון בנושא, היה נראה לו יותר לומר שיברכו אף אחר חצות. וכך חשב לכתוב בספרו על הלכות ברכות. אולם לאחר מכן אמר לבנו הרה"ג דוד יוסף שליט"א, ולהרה"ג שמעון חי אלוף שליט"א, שלבו נוקפו על הדבר כי באמת נראה יותר שיש לברך, כי דברי אותם המקובלים שכתבו שלא יברך אינם מוסכמים ואינם מחייבים, ועל כן הוא חזר בו בזה לפני שנים ונוהג בעצמו לברך בכל לילה ברכת המפיל בשם ומלכות.

בברכת התורה,
הלכה יומית.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה