הלכה ליום חמישי כ"ה שבט תשפ"ב 27 בינואר 2022

ההלכה מוקדשת להצלחה עבור

אסף בן דרורה

שיתקבל לישיבה טובה

הוקדש על ידי

אימא

הכנת תה בשבת

בהלכה הקודמת כתבנו שמותר לסחוט לימונים בשבת ביד, לא על ידי כלי, משום שאין דין סחיטת הלימון כדין סחיטת שאר הפירות בשבת, גם הזכרנו מה שכתב מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, שאף על פי שמותר מעיקר הדין לסחוט לימון בשבת, מכל מקום נכון לחוש לדברי המחמירים בסחיטת לימון לתוך כלי ריק, ולכן יש לשים בכוס ראשית כל את הסוכר, ואחר כך לסחוט את הלימון על הסוכר, ומיץ הלימון ייספג ויבלע בסוכר, שבאופן כזה לכל הדעות מותר לסחוט לימון בשבת. והסברנו את נימוקי הדברים כפי שניתן ללמוד שם.

אולם כתב מרן הרב זצ"ל, שאף על פי שמבחינת מלאכת סוחט אין איסור לסחוט לימונים ביום השבת, מכל מקום הבא לסחוט לימון על גבי תה או תבשיל אחר רותח בשבת, עלול להיכשל באיסור בישול בשבת, שהרי המשקה היוצא מן הלימון מתבשל כאשר הוא נוגע בתה או בתבשיל הרותח, ולפיכך הרוצה להכין בשבת תה עם לימון, נכון שינהג כך:
לפני הכנת התה, יערה (ישפוך) את המים הרותחים לתוך כלי אחר ריק, ואז יהיה למים דין "כלי שני", דהיינו שאין המים נמצאים ב"כלי ראשון" שבו הם רתחו, שאז הם בודאי גורמים לבישול מה שיתערב בהם, אלא הם נמצאים ב"כלי שני". ואחר כך יוכל לערות מים אלה לתוך הכלי השלישי שבו נמצאים כבר תמצית הלימון והתה.

ובאופן כזה, שמכין את התה על ידי עירוי מכלי שני לתוך הכוס שנמצא בה התה והסוכר והלימון, מותר להכין תה בשבת אפילו על ידי שקית תה שלא נתבשלה כבר מערב שבת, משום שעירוי מכלי שני אינו גורם לבישול עלי התה האסור בשבת. אולם לשים את עלי התה בתוך כלי שני ממש, אסור בשבת, לפי שכלי שני גורם לבישול עלי התה, אבל עירוי מכלי שני אינו גורם לבישול עלי התה, האסור בשבת, ואם ירצה ה' נאריך בדיני בישול בשבת בעתיד.

לשמיעת שיעוריו של מרן זצ"ל (מלפני שנים רבות) בנושא:

הלכות שבת לפי סדר השלחן ערוך - סימן שי"ח - דיני כלי ראשון ושני

אורך השיעור: 1:16:01         הורד     (34.80 MB)

הלכות שבת לפי סדר השלחן ערוך - סימן שי"ח - דיני כלי ראשון ושני - נוסף

אורך השיעור: 53:36         הורד     (24.50 MB)

שאלות ותשובות על ההלכה

מה לגבי איסור בורר בעצם הכנת תה עם שקית תה. הרי מי שטובל ומושך את שקית התה לשם הוצאת הצבע, עובר על בורר. (כדין משמרת במסכת שבת דף קלט)
משמע מדברי מרן בילקוט יוסף, שיש בעיה בכך, אמנם מרן שליט"א לא הרחיב שם,
האם ניתן לבדוק עניין זה, ולקבל תשובה ברורה בנושא? י"ח אייר תשע"ז / 14 במאי 2017

מותר להוציא את שקית התה מהתה בשבת, ואין בזה איסור משום בורר, וכמו שכתב מרן זצ"ל בחזון עובדיה שבת ח"ד עמוד שפב.

ידוע שבזמנינו עלי התה קלויי בתנור, ואם ככה מותר לבשלם אפילו בכלי שני שהרי אין בישול אחר קליה. י"ב אייר תשע"ז / 8 במאי 2017

מקור דברינו בשו"ת יביע אומר ח"ז, ושם כתב מרן זצ"ל לכתחילה לשים בכלי שלישי, או בעירוי מכלי שני כמו שכתבנו. ושם לא נגע בענין זה שכתבתם שבזמנינו הם קלויים. ויתכן שאין זה דבר מוחלט בכל עלי התה. ובפרט באותם שיש בהם תוספות, שבזה שמענו מהגאון רבי דוד יוסף שליט"א שיש להחמיר אפילו לגבי קפה עם וניל וכדומה. ומה שכתב מרן זצ"ל בכמה מקומות להקל לגבי קפה מאחר והוא קלוי, הרי הקפה ראוי למאכל גם בלי בישול, כמו שהביא מרן זצ"ל בכמה מקומות בשם הגאון מהר"י פראג'י ועוד, שהקפה ראוי לאכלו כמות שהוא וטעמו ערב וכו'. מה שאין כן לגבי התה. ונכון הוא שיש מקום לצדד להקל בזה גם לגבי תה, מכל מקום נכון יותר להורות כמו שכתבנו, מכמה טעמים. ובפרט שמנהג האשכנזים להחמיר אפילו בתה.

בהלכות בורר כתבתם, שסחיטת לימון על היד כדי שהגרעינים ישארו ביד, יש בו משום בורר.
האם לא ניתן להגיד שהבוררים את האוכל ( המיץ), מתוך הפסולת (חרצנים), ולהתיר זאת? י"ג טבת תשע"ב / 8 בינואר 2012

מכיון שמה שנשאר בידו הוא הדבר שאותו הוא בורר, (כמו שכתבנו לגבי שפיכת השמן שבקופסת שימורים של דגים, שנחשב הדבר כבורר אוכל מתוך פסולת, משום שמה שנשאר בידו נחשב לדבר שאותו הוא בורר), אף על פי שעיקר כוונתו למה שנופל בקערה, נחשב הדבר לבורר פסולת מתוך אוכל. ולכן הורה מרן הרב שליט"א, להמנע מכך.

אם התשמתשתי בשקית תה בכלי שלישי, האם מותר לי להכין מייד באותו שקית תה עוד כוס תה ובה אשתמש בכלי שני ?
האם זה נחשב עדין בישול משום שכבר השקית לכאורה נתבשלה כבר. י"ב שבט תשע"א / 17 בינואר 2011

שלום רב!

מאחר שבכלי שלישי אנו אומרים שאין בישול, לא ניתן שוב להחשיב את התה למבושל ולהקל בבישול בכלי ראשון וכדומה.
 
בברכת התורה,
הלכה יומית.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה