הלכה ליום רביעי י"ז אב תשע"ג 24 ביולי 2013

נשואין – בעלי תשובה

שאלה: האם יש צורך להתחתן דוקא עם אדם שהורגל בשמירת מצוות מילדותו?
 
תשובה: אמרו בגמרא במסכת פסחים (מט:), "לעולם ימכור אדם כל מה שיש לו לישא בת תלמיד חכם, וכן, ישיא בתו לתלמיד חכם. ואמרו  שהדבר משול, לענבי הגפן בענבי הגפן, שהוא דבר נאה ומתקבל. ולא ישא בת עם הארץ (דהיינו בת אדם שאינו שומר מצוות כדת), כי הדבר משול לענבי הגפן בענבי הסנה, דבר כעור ואינו מתקבל". עד כאן דברי הגמרא.
 
ובטעם האיסור לישא בת עמי הארץ, פירשו רבותינו הראשונים, שהוא מפני שהן אינן מחונכות ומורגלות בקיום המצוות, וליבן אטום מלהבין ענייני המצוות (שאמונתן מעורערת מאד), ולכן אין לאדם לישא אשה כזו. וכל שכן שאין להנשא לאיש שהוא עם הארץ המזלזל בתורה, שהרי אמונתו חלשה, והוא עתיד להקים בית כמותו.
 
ומכל מקום בזמנינו נאמר מפי גדולי הדור, שמכיוון שעתה הבנות מתחנכות גם הן במוסדות חינוך, ויש אף בעלות תשובה הדרות בפנימיה וכדומה, שוב אין דינן כבנות עמי הארץ שבגמרא, שהרי הן מדקדקות במצוות כבנות תלמידי חכמים, ויראת ה' נסוכה על פניהן, ולכן אין שום חשש איסור לשאת בת כזו. וכן הבנים שהם בעלי תשובה, בודאי שכבר קבלו עליהם עול מלכות שמים, ולא נמצא בהם שמץ חסרון, ולכן אין מקום לחוש לדברי חז"ל לגביהם.
 
ואדרבא, הנסיון מלמדינו, שלפעמים דווקא אותן בנות שהן מתחזקות מאליהן ועולות מעלה מעלה ביראת ה', זוכות להקים בתים נעלים יותר מבנות תלמידי חכמים. וכן היא דעת מרן רבינו עובדיה יוסף שליט"א. אולם אם היא עדיין קשורה לבית אביה באופן שמתדרדרת מבחינה רוחנית בשבתה אצלם, יש להתרחק משידוך כזה, או לעשות באופן שתתרחק מבית אביה. ובכל מקרה יש להתייעץ עם אדם ירא שמים ופיקח, שישיא לו עצה הוגנת כיצד לנהוג.
 
אמנם מלבד דברי חז"ל שהזכרנו, מבואר עוד במסכת כלה (פרק א), שמי שהוריו לא נזהרו כראוי במצוות, והוא לא נולד בקדושה, יש בו חסרון גדול. וכן מבואר בכמה מקומות בדברי רבותינו, וכן בספר הזוהר הקדוש, שיש פגם במי שנולד כאשר הוריו לא נזהרו במצוות. ולכן היה מקום להמנע מלהתחתן עם אדם כזה.
 
אולם למעשה גם מצד חשש זה, הורו גדולי דורינו, שמאחר ובעלי התשובה עסקו ועודם עוסקים בתורה, הרי שגם אילו נמצא בהם איזה חשש פגם, הרי הוא נטהר על ידי לימוד התורה הקדושה. וכן הורה מרן רבינו עובדיה יוסף שליט"א, כי בזמן הזה על ידי התשובה ולימוד התורה נטהרו הילדים מאותו הפגם ורחצוהו, כמו שנאמר על התורה: "רפאות תהי לשרך ושקוי לעצמותיך", והתורה משולה לאש ומטהרת כאש. וכבר אמרו רבותינו (בברכות לד:), במקום שבעלי תשובה עומדים, אפילו צדיקים גמורים אינם יכולים לעמוד. (ובספר אביר הרועים חלק א, כתבנו בזה בפירוט).

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה