שאלה: האם יש צורך להתחתן דוקא עם אדם שהורגל בשמירת מצוות מילדותו?
תשובה: אמרו בגמרא במסכת פסחים (מט:), "לעולם ימכור אדם כל מה שיש לו לישא בת תלמיד חכם, וכן, ישיא בתו לתלמיד חכם. ואמרו שהדבר משול, לענבי הגפן בענבי הגפן, שהוא דבר נאה ומתקבל. ולא ישא בת עם הארץ (דהיינו בת אדם שאינו שומר מצוות כדת), כי הדבר משול לענבי הגפן בענבי הסנה, דבר כעור ואינו מתקבל". עד כאן דברי הגמרא.
ובטעם האיסור לישא בת עמי הארץ, פירשו רבותינו הראשונים, שהוא מפני שהן אינן מחונכות ומורגלות בקיום המצוות, וליבן אטום מלהבין ענייני המצוות (שאמונתן מעורערת מאד), ולכן אין לאדם לישא אשה כזו. וכל שכן שאין להנשא לאיש שהוא עם הארץ המזלזל בתורה, שהרי אמונתו חלשה, והוא עתיד להקים בית כמותו.
ומכל מקום בזמנינו נאמר מפי גדולי הדור, שמכיוון שעתה הבנות מתחנכות גם הן במוסדות חינוך, ויש אף בעלות תשובה הדרות בפנימיה וכדומה, שוב אין דינן כבנות עמי הארץ שבגמרא, שהרי הן מדקדקות במצוות כבנות תלמידי חכמים, ויראת ה' נסוכה על פניהן, ולכן אין שום חשש איסור לשאת בת כזו. וכן הבנים שהם בעלי תשובה, בודאי שכבר קבלו עליהם עול מלכות שמים, ולא נמצא בהם שמץ חסרון, ולכן אין מקום לחוש לדברי חז"ל לגביהם.
ואדרבא, הנסיון מלמדינו, שלפעמים דווקא אותן בנות שהן מתחזקות מאליהן ועולות מעלה מעלה ביראת ה', זוכות להקים בתים נעלים יותר מבנות תלמידי חכמים. וכן היא דעת מרן רבינו עובדיה יוסף שליט"א. אולם אם היא עדיין קשורה לבית אביה באופן שמתדרדרת מבחינה רוחנית בשבתה אצלם, יש להתרחק משידוך כזה, או לעשות באופן שתתרחק מבית אביה. ובכל מקרה יש להתייעץ עם אדם ירא שמים ופיקח, שישיא לו עצה הוגנת כיצד לנהוג.
אמנם מלבד דברי חז"ל שהזכרנו, מבואר עוד במסכת כלה (פרק א), שמי שהוריו לא נזהרו כראוי במצוות, והוא לא נולד בקדושה, יש בו חסרון גדול. וכן מבואר בכמה מקומות בדברי רבותינו, וכן בספר הזוהר הקדוש, שיש פגם במי שנולד כאשר הוריו לא נזהרו במצוות. ולכן היה מקום להמנע מלהתחתן עם אדם כזה.
אולם למעשה גם מצד חשש זה, הורו גדולי דורינו, שמאחר ובעלי התשובה עסקו ועודם עוסקים בתורה, הרי שגם אילו נמצא בהם איזה חשש פגם, הרי הוא נטהר על ידי לימוד התורה הקדושה. וכן הורה מרן רבינו עובדיה יוסף שליט"א, כי בזמן הזה על ידי התשובה ולימוד התורה נטהרו הילדים מאותו הפגם ורחצוהו, כמו שנאמר על התורה: "רפאות תהי לשרך ושקוי לעצמותיך", והתורה משולה לאש ומטהרת כאש. וכבר אמרו רבותינו (בברכות לד:), במקום שבעלי תשובה עומדים, אפילו צדיקים גמורים אינם יכולים לעמוד. (ובספר אביר הרועים חלק א, כתבנו בזה בפירוט).
