הלכה ליום שני י' שבט תשע"ג 21 בינואר 2013

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה

לחנה בת אסתר

הוקדש על ידי

פלוני

הבחירות לכנסת

שאלה: ענין הבחירות לכנסת, נודע לשאלה פוליטית. ואם כן, מהי עמדת התורה בענין זה, והאם בכלל יש חיוב מן התורה לבחור או לבחור לרשימה מסוימת?
 
תשובה:  ענין הבחירות לכנסת נוגע מאד לכמה דברים שנצטוינו בהם בתורה הקדושה, ועל כן בלתי אפשרי שלא תהיה לגדולי התורה דעה מסויימת, כיצד נכון לנהוג ביום הבחירות. וכמו שנסביר:
 
שום תשים עליך מלך – שיהיה בעל השררה שומר תורה ומצוות
עצם ההצבעה למען מועמד שהוא רחוק מקיום תורה ומצוות, היא אסורה בהחלט, במקום שיש מועמדים אחרים המקיימים את התורה. שהרי נאמר בתורה (דברים יז):  "שום תשים עליך מלך", ומבואר בגמרא ובפוסקים שצריך שיהיה המלך שומר תורה ומצוות, ומבואר בדברי רבינו הרמב"ם (בפ"א מהל' מלכים) שכל דבר הנאמר לגבי מלכות, הוא הדין גם כן בשאר משימות של שררה שבישראל, שצריך שיהיה המתמנה אדם שהוא מקרב עם ישראל, וצריך שיהיה ראוי לתפקידו מבחינה רוחנית גם כן. (עיין באריכות שו"ת אגרות משה חלק יו"ד ב סימן מד).
 
ובודאי שמינוי חברי כנסת ושרים הוא ענין של שררה גדולה, ואם כן אין ספק כלל בדבר, שבמקום שיש מפלגות של שומרי תורה ומצוות, אסור בהחלט ללכת ולהצביע למפלגה של כאלה שאינם שומרי תורה ומצות, וקרוב הדבר שיש בזה איסור תורה ממש. ופשוט הדבר, שכל מפלגה שאפילו חלק מנציגיה אינם שומרי תורה ומצות, אסור לבחור בה מן הדין. והמקיימה והבחור בה, עתיד ליתן את הדין.
 
דעת גדולי התורה מכרעת גם בענינים כלליים
זאת ועוד, מי שהוא עוסק בתורה ומאמין בקדושת התורה, יודע לאל נכון כמה מי שהוא שקוע כולו בתורה, הולך ומתקדש מוחו וכל מחשבותיו, עד שכל דבר היוצא מפיו הוא הוראה נכונה וקרובה יותר לאמת מהוראת שאר בני אדם, בלי ספק. וכבר נהגו ישראל בכל מקומות מושבותם דורי דורות, שמסרו את ההנהגה הציבורית של קהילות הקודש, בספרד, באשכנז ובתימן ובכל ארצות פזורינו, בידיהם של גדולי הדורות ענקי הרוח אשר מימיהם אנו שותים מקנקנם וכדם לכל אשר יאמרו, וזאת לפי אמונתינו בקדושת התורה ובקדושת ספרי התורה החיים הללו, הם אותם שהקדישו את כל חייהם לתורה. ומעתה לא יתכן, שנבוא לחשוב כאילו יחכם הדור שלנו יותר מכל הדורות של אבותינו ואבות אבותינו, לחשוב מחשבות כאילו אין לחכמי התורה דעה יתירה להכריע לנו אימתי יש מקום לשאול בעצת התורה ואמתי לא, ובאיזו דרך ישכון אור, וזה בניגוד גמור לעמדתם של כל גדולי הדורות מימות עולם.
 
ענינים פוליטיים שדורשים הכרעה תורנית
מלבד זאת, הלא הפוליטיקאים היושבים בכנסת הם אחראים על הרבה מאד ענינים שההכרעה בהם מסורה בהחלט לתלמידי חכמים. ולדוגמא, שר היושב בקבינט הבטחוני, ושם עולה השאלה אם לצאת למבצע כל שהוא בעצם יום השבת, ואין דחיפות באותו מבצע להוציאו באותו היום דוקא, הלא בודאי היא שאלה הצריכה לבא לפתחו של תלמיד חכם מגדולי הדור שיורה כיצד יש להצביע בהצבעה כזו. ובודאי פוליטקאי שאינו שייך לעולמה של תורה, לא רק שלא ילך לשאול בעצת גדולי התורה, אלא שבכלל לא יעלה על דעתו שיש כאן שאלה השייכת להלכה. ומה שפשוט לפוליטיקאי ירא שמים שצריך לשאול, הפוליטיקאי שאינו ירא שמים אינו מוצא מקום לשאלה בענין זה. ועל כן גדולי התורה היודעים מי הוא הנאמן לדעת ההלכה, ומי אינו נוהג באמת על פי ההלכה, הם שיכולים להורות למי נכון להצביע.
 
שאיפת גדולי הדור שקדמו לנו
וכבר מראשית ימי המדינה, כל גדולי הדור הנקראים "ציונים", ורוב גדולי הדור הנקראים "חרדים", ובהם הגאון רבי יצחק אייזיק הלוי הרצוג זצ"ל, והגאון רבי איסר זלמן מלצר זצ"ל, ועוד רבים אחרים, היתה שאיפתם להתקדם כמה שניתן על מנת ליצור במדינת ישראל תשתית של קיום מערכת הצועדת בדרך התורה כפי שעתיד להיות עם ביאת משיח צדקינו.
 
והלא ברור שהמדינה האידיאלית על פי רוח זו היא מדינה הנשמעת לחכמי התורה בענינים השייכים לתורה. וכן יראה הרואה בשו"ת יביע אומר (ח"י), שם מובאת שאלתו של ראש ממשלת ישראל יצחק רבין, לפני מרן רבינו עובדיה יוסף שליט"א, אודות קיום מבצע אנטבה, ורבינו הגדול שליט"א ערך בענין תשובה נפלאה אם נכון הדבר על פי ההלכה לקיים את המבצע אם לאו, שהרי יש בענין זה שאלות הלכתיות רבות, שכן "אין דוחין נפש מפני נפש", ועוד ועוד. ולדעת מי שיאמר שאין לרבנים דיעה יתירה בנושאים פוליטיים, אם כן גם שאלה כגון זו אינה צריכה לבא לפניהם, ויבחרו להם המון העם מנהיגים שאין להם שכל של תורה, ויעשו הם בעניני ההנהגה כבתוך שלהם, וישפך חס ושלום דם ישראל על אחריותו של אותו שבחר במועמדים כאלה שלהם יחס של בוז לכל מה שמקודש לנו. 
 
הנבחרים לכנסת, הם שלוחי הבוחרים – אמת לאמתה של תורה
מלבד זאת, בודאי שהנבחרים לכנסת, הם שלוחי הציבור הבוחר בהם. וכל מעשיהם נזקפים לחובת, או לזכות, אותם שבחרו בהם. ומעתה, אותם הבוחרים במפלגות שאינן הולכות בדרך התורה, גדול עוונם מנשוא, שכל מעשיהם של הנבחרים הם מכחו, ואם יבאו אלה לחוקק חוקים לא טובים, של מכירת בשר חזיר, של נשואי פסולי חיתון, נתינים גויים ועבדים, כל התוצאות לדורי דורות של אותם המעשים יזקפו לחשבונו של זה הנוהג בקלות דעת ומצביע להם.
 
ולעומת זאת, הבוחר במפלגות של אנשים יראי שמים, הפועלים למען התורה, זכות גדולה בידם, בהקמת מקואות טהרה, בפתיחת בתי כנסיות ובתי מדרשות, ובסיוע לחלשים. כפי שהוכח עד עתה, שיש בכוחם של נציגנו להרבות תורה וטובה בישראל.
 
ובשנה זו, שמענו באזנינו מפי מרן רבינו עובדיה יוסף שליט"א, שאמר (בפני רבני שכונת גילה), כי הוא רגיל תמיד לומר, ככל הדברים הנ"ל, ששלוחי הציבור הם שלוחי הבוחרים, וכל מעשיהם נזקפים לזכות הבוחרים. והתבטא, כי דבר זה הוא "אמת לאמתה של תורה".
 
והנה אין אנו מתעלמים מכך שישנם עוד דברים הראויים לתיקון בקרב ההנהגה הפוליטית שלנו, ובהחלט יתכן שתהיה לאיזה אדם טענה על ענינים מסויימים וטענתו תהיה נכונה, אבל כל זה אינו נוגד את עיקרי הדת במה שהזכרנו כבר, ולכן הדברים הכתובים כאן הם שרירים וקיימים, גם אם נדמה שישנם עוד צללים המעיבים על שמחתינו בבחירה זו, עדיין רחוקה הדרך מלבוא ולהתריס כנגד גדולי הרבנים שקטנם עבה ממותנינו.
 
מערכת הבחירות הנוכחית
ובפרט יש לעורר בזמנינו, שקמו אנשים המציגים עצמם כדורשי טובת הכלל, ובאים להתריס בשם התורה נגד גדולי הדור, בטענות שונות, אבל אינם גדולי התורה שעליהם אנו נשענים (ובאמת שאינם תלמידי חכמים כלל). ומאחר וכבר גילו דעתם גדולי דורינו שאין להצביע למפלגות כאלה, שומר נפשו ירחק מהם.
 
ובמערכת הבחירות הנוכחית, דומה שאנו עומדים במערכה שעוד לא היה כמותה מעולם, כאשר כבוד התורה מונח על כף המאזניים, ובמוצאי יום הבחירות יראו כולם, כמה הם דורשי השם, וכמה הם הנשמעים באמת להוראות גדולי התורה. ובפרט שידוע כמה מצטער מרן רבינו שליט"א בימים אלה מן המצב שנוצר, ובעונותינו הרבים ספר תורה שרוי בצער, יושב ובוכה ומתחנן אל ה' יתברך שירחם על שארית הפלטה, לבל ידח ממנו נדח, כאשר אנו מאויימים על עצם מעמדה האיתן של הרבנות הראשית לישראל, הנוהגת על פי התורה, ומונהגת על ידי תלמידי חכמים יראי שמים, וכן בכל שאר עניני הדת, אשר לולי הם, כמעט נשללת זכות קיומה של מדינת היהודים.
 
על כן אין ספק, שחובה מצד ההלכה על כל יהודי באשר הוא, דתי או שאינו דתי, לחזק לתמוך ולהצביע לרשימה שגדולי התורה הורו לבחור בה.  ותהלות לאל עליון, שעוד יש בינינו גדולי עולם שבראש מעיניהם נמצאת הדאגה לצאן מרעיתם, והם מודיעים לנו כיצד יש לנהוג כאשר מפורסם וידוע, ועלינו מוטל לשמוע בקולם ולא להתנהג בקלות ראש.  
 
ויש לציין, שמלבד מה שבהצבעה לרשימה של יהודים יראי שמים מובעת תמיכה בשומרי התורה, הרי שבהמנעות מהשתתפות בבחירות, נמצא שהנמנע נותן כח שווה לכל המפלגות, ובהם מפלגות עוקרי הדת ומוסרי ישראל, ויש בדבר איסור לדעת רוב חכמי ישראל. וכבר נאמר בספר שופטים, אורו ארור יושביה, כי לא באו לעזרת ה', לעזרת ה' בגבורים.
 
וראוי לכל אחד מישראל, להתפלל לה' יתברך שלא תצא חלילה תקלה מתחת ידי שלוחי הציבור שלנו, ונזכה לראות בהרמת קרן התורה. אמן כן יהי רצון.

ספר אביר הרועים - בית מידות
ספר אביר הרועים
לפרטים לחץ כאן

הלכה יומית מפי הראש"ל הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א

דין ברכת שפטרנו מעונשו של זה
לחץ כאן לצפייה בשיעורים נוספים

הלכות אחרונות

"תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

נדה ע"ג א'

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה