מחר יחול יום ט"ו באב, שיש לו שייכות לענין הנשואין, כמו שהזכרנו בהלכה הקודמת.
נשואין לאדם שאינו שייך לתורה
אמרו רבותינו במסכת פסחים (מט:): "כל הנותן בתו לעם הארץ, כאילו כופתה ומניחה לפני ארי". (כלומר, כל מי שמשיא את בתו לאדם שאינו מקיים את מצוות התורה, הרי הוא כמו שקושר את בתו ומניחה לפני אריה). ובגמרא מבואר, שהחסרון בנשואין לעם הארץ, (שהוא מזלזל במצוות ואינו שייך ללימוד התורה), אינו רק חסרון רוחני, אלא גם כן מבחינה גשמית, הדבר אינו רצוי כלל לטובתה של האשה.
וצריך להזהר מאד בעניין זה, בין אם האב אחראי על בתו ובין אם היא אחראית על עצמה, שלא להתפתות להנשא לאדם שאינו שומר מצוות כראוי, מפני שקרוב לודאי שאחרי הנישואין הוא לא ישמור דיני טהרת המשפחה, ובפרט שקיים חשש סביר שגם האישה תיסוג אחור מבחינה רוחנית ללכת אחרי בעלה לזלזל חלילה במצוות. ויש בזה עוד קלקולים אחרים.
וכתב מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א, שאף אם הבחור נתן הבטחה שהוא מוכן לחזור בתשובה, אין להאמינו על זה כלל, אלא אם יאמנו דבריו בבירור גמור להלכה ולמעשה במשך זמן סביר. (שו"ת יחוה דעת חלק ה סימן סא).
שיהיה הבחור ירא שמים ובעל מידות טובות
ועל כל בת ישראל להשכיל בבחירת השידוך, שיהיה הבחור ירא אלוקים וקובע עיתים לתורה, ואל לה לפנות אל רהבים ושטי כזב, לתת עיניה ביופי או בעושר או בחכמה שאינה חכמת התורה וכדומה. אלא העיקר יראת ה', שיזכו להקים בית נאמן בישראל, בית שהקב"ה משרה בו את שכינתו, ויזכו לגדל את ילדיהם בדרך התורה, כל רואיהם יכירון כי הם זרע ברך ה'. וגם צריך לדקדק שיהיה הבחור בעל מידות נאותות, שיהא אפשר לחיות עימו בשלום, כי אין אדם דר עם נחש בכפיפה אחת, ועל הכל יש להרבות בתפילה לשם יתברך על זה, וכתורה יעשה.
