הלכה ליום ראשון י"ד אב תשע"ג 21 ביולי 2013

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

רבקה בת חנה ז"ל ויוסף בן מרים ז״ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

חנה באוקר

יום ט"ו באב – לאיזה איש להנשא

מחר יחול יום ט"ו באב, שיש לו שייכות לענין הנשואין, כמו שהזכרנו בהלכה הקודמת.
 
נשואין לאדם שאינו שייך לתורה
אמרו רבותינו במסכת פסחים (מט:): "כל הנותן בתו לעם הארץ, כאילו כופתה ומניחה לפני ארי". (כלומר, כל מי שמשיא את בתו לאדם שאינו מקיים את מצוות התורה, הרי הוא כמו שקושר את בתו ומניחה לפני אריה). ובגמרא מבואר, שהחסרון בנשואין לעם הארץ, (שהוא מזלזל במצוות ואינו שייך ללימוד התורה), אינו רק חסרון רוחני, אלא גם כן מבחינה גשמית, הדבר אינו רצוי כלל לטובתה של האשה.
 
וצריך להזהר מאד בעניין זה, בין אם האב אחראי על בתו ובין אם היא אחראית על עצמה, שלא להתפתות להנשא לאדם שאינו שומר מצוות כראוי, מפני שקרוב לודאי שאחרי הנישואין הוא לא ישמור דיני טהרת המשפחה, ובפרט שקיים חשש סביר שגם האישה תיסוג אחור מבחינה רוחנית ללכת אחרי בעלה לזלזל חלילה במצוות. ויש בזה עוד קלקולים אחרים.
 
וכתב מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א, שאף אם הבחור נתן הבטחה שהוא מוכן לחזור בתשובה, אין להאמינו על זה כלל, אלא אם יאמנו דבריו בבירור גמור להלכה ולמעשה במשך זמן סביר. (שו"ת יחוה דעת חלק ה סימן סא).
 
שיהיה הבחור ירא שמים ובעל מידות טובות
ועל כל בת ישראל להשכיל בבחירת השידוך, שיהיה הבחור ירא אלוקים וקובע עיתים לתורה, ואל לה לפנות אל רהבים ושטי כזב, לתת עיניה ביופי או בעושר או בחכמה שאינה חכמת התורה וכדומה. אלא העיקר יראת ה', שיזכו להקים בית נאמן בישראל, בית שהקב"ה משרה בו את שכינתו, ויזכו לגדל את ילדיהם בדרך התורה, כל רואיהם יכירון כי הם זרע ברך ה'. וגם צריך לדקדק שיהיה הבחור בעל מידות נאותות, שיהא אפשר לחיות עימו בשלום, כי אין אדם דר עם נחש בכפיפה אחת, ועל הכל יש להרבות בתפילה לשם יתברך על זה, וכתורה יעשה.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה