הלכה ליום שלישי כ"ז שבט תשפ"א 9 בפברואר 2021

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור הגאון

רבי שלמה יהונתן יהודה (פישר) בן דבורה בתושח"י

שה' יתברך ישלח דברו הטוב וירפאהו רפואה שלימה
וימשיך בהרבצת התורה עוד רבות בשנים

הוקדש על ידי

אחד התלמידים

ביקור חולי קורונה

שאלה: האם יוצאים ידי חובת מצות ביקור חולים דרך הטלפון, או שצריך דוקא ללכת בעצמו ולבקר בעצמו אצל החולה?

תשובה: בהלכה הקודמת ביארנו את יסוד מצות ביקור חולים, שמטרתה לסעוד את החולה ולדאוג לו לכל צרכיו.

כתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, כי הדבר ברור, שעל ידי כך שאדם מבקר את החולה באופן אישי, הוא מתרשם ומתפעל יותר ממצבו של החולה, שאינה דומה שמיעה לראייה, ועל ידי זה הוא מתעורר לבקש מה' יתברך רחמים על החולה בכל לבו. וכן אמרו במסכת נדרים (מ.) כל המבקר את החולה מבקש עליו רחמים שיחיה (או שיבריא ממצבו) וכל מי שאינו מבקר את החולה אינו מבקש עליו רחמים.

כלומר, על ידי ביקורו מתעורר האדם לבקש רחמים על החולה, שהשם יתברך ישלח דברו הטוב וירפאהו, ויתן בלב הרופאים חכמה בינה ודעת לכלכל דבריהם במשפט להחיש לו רפואה שלימה, ושלא תצא תקלה מתחת ידיהם. וכמאמר הכתוב: "יִשְׁלַח דְּבָרוֹ וְיִרְפָּאֵם וִימַלֵּט מִשְּׁחִיתוֹתָם". ואז בודאי שתפילתו קרובה יותר להתקבל, כמו שאמרו במסכת שבת (יב:) מנין שהשכינה למעלה מראשותיו של החולה? שנאמר "ה' יִסְעָדֶנּוּ עַל עֶרֶשׂ דְּוָי". וטעמים אלה הזכירם הרמב"ן בספר תורת האדם בהקשר למצות ביקור חולים וסיים "הלכך, כל המבקר את החולה ולא ביקש עליו רחמים, לא קיים המצוה".

וכבר כתבנו עוד מטעמי מצות ביקור חולים, שהם כדי שיעמוד המבקר מקרוב על מצבו של החולה בכדי לסייע לו בכל מה שנדרש לו וכיצא בזה, אשר כל זה לא שייך כל כך כאשר אינו מבקר את החולה באופן אישי ממש, אלא מסתפק בשאלה בשלומו דרך הטלפון.

לכן כתב מרן רבינו זצוק"ל (יחוה דעת ח"ג סימן פג), שאם יכול ללכת לבקר את החולה בעצמו, אינו יוצא ידי חובת המצוה בשלימותה על ידי הטלפון או על ידי מכתב, ואף אם ידוע לו שאין החולה זקוק לסיוע כל שהוא, וגם אינו זקוק לסיוע נפשי, מכל מקום הלא ביארנו שמעיקרי מצות ביקור חולים הוא שיתפלל עליו.

ואף על פי שבקשת הרחמים על החולה יכולה להיות אף שלא בפניו, כגון שעושים לו תפילת "מי שבירך" במנין של עשרה אנשים, שערכה של תפילה זו רב מאד, (שהרי במקום שנמצאים עשרה אנשים שמתפללים שורה השכינה, כמו שאמרו במסכת סנהדרין לט.). מכל מקום נראה שהתפילה בפני החולה (כלומר בסמוך אליו) יותר מקובלת, על פי מה שאמרו חז"ל במסכת ברכות (לד.) "המתפלל על החולה אינו צריך להזכיר את שמו שנאמר: אֵל נָא רְפָא נָא לָהּ". כלומר, כאשר התפלל משה רבינו עליו השלום על אחותו מרים שתתרפא מצרעתה, לא הזכיר את שמה בתפילתו. ואף על פי שבזוהר הקדוש אמרו שצריך להזכיר שמות בתפלה, כמו שאמר יעקב אבינו, "הַצִּילֵנִי נָא מִיַּד אָחִי מִיַּד עֵשָׂו", מכל מקום הסביר המגן אברהם, שדוקא כשמתפלל בפני החולה, אינו צריך להזכיר שמו, אבל כשאינו מתפלל בפניו, צריך להזכיר שמו. ותפילה שאין בה הזכרת השם, כלומר תפילה שהיא בפני החולה, היא המעולה יותר, שכן לעיתים שם החולה הוא זה שגורם את החולי, והזכרת שמו מעוררת עליו את מידת הדין, ולכן לתפילה בפני החולה יש יתרון גדול שאינו קיים בתפילה שאינה בפניו.

לכן השואל לשלומו של החולה דרך הטלפון, אינו יכול לקיים מצות ביקור חולים בשלימותה, שהרי חלק ניכר מענינה של מצוה זו הוא התפילה בפני החולה שמסוגלת יותר להביא לרפואתו. וכן כתב הגאון רבי משה פיינשטין ועוד.

אולם כאשר אנו דנים לגבי חולה במחלה מדבקת, כמו חולה קורונה, הרי שאינו יכול לבקר את החולה בעצמו, ולכן מוטב שיטלפן לחולה לחזקו ולאחל לו רפואה שלימה, שהרי סוף כל סוף אף באופן כזה מתקיימים חלקים ממצות ביקור חולים.

וכן ראינו בכמה מקרים אצל מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, שכאשר חלתה רעייתו הרבנית עליה השלום, אף על פי שהיתה מחוסרת הכרה במשך זמן רב, מכל מקום התפנה בכל יום מעיסוקיו, ובא לבקרה בכדי להתפלל עליה בפניה. וכאשר חלו אחרים מקרוביו ולא יכול היה לבקרם, הסתפק בכך שבירכם לרפואה שלימה באמצעות הטלפון.

ואף על פי שיש מי שכתב שאין לחשוש כל כך להדבקות כאשר נזהרים להתרחק וכדומה, מכל מקום מרן זצ"ל דחה דברי האומר כן, כי באמת שאפילו בספק פיקוח נפש עלינו ללכת לחומרא, ולא להקל בזה חס ושלום, וכן נהגו גדולי עולם בזמן המגיפות שהתרחשו בדורות הקודמים.

וכל אותם המזלזלים בענין הקורונה, הן בצורת התפילה והן בחתונות וכדומה, עתידים ליתן את הדין על מעשיהם, ופשוט וברור שהנהגה כזו עומדת בדיוק בנקודה ההפוכה מההנהגה הנכונה על פי דרכי תורתינו הקדושה, ואף אם נמצאים אי אלו רבנים חסידים ואנשי מעשה שהורו לנהוג כן, הרי הם בטלים במיעוטם כנגד רבותינו חכמי הש"ס וכל הפוסקים שהזהירו מאד מהתנהגות בלתי אחראית שכזו.

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום. האם אדם שמתפלל לרפואתו שלו צריך לפרט את שמו ושם אמו? או רק את שם אמו או בלא שם בכלל? כ"ז שבט תשפ"א / 9 בפברואר 2021

אינו צריך להזכיר את שמו כלל, כמו שנאמר בירמיה ובתהלים, רפאני ה', וכן בתפילת חזקיהו המלך על עצמו לא הזכיר את שמו.  תבורכו מפי עליון,   

שלום .האם על מישקל שאלה זו האם יוצאים חובת ביקור אבלים בטלפון? כ"ז שבט תשפ"א / 9 בפברואר 2021

כשאפשר לבקר ממש, לא יוצאים בזה ידי חובה. אבל אם אי אפשר, אז על כל פנים יטלפן, שיש בזה מקצת מן המצוה, וגם יש בזה גמילות חסדים. 

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה