הלכה ליום שלישי ו' שבט תשפ"א 19 בינואר 2021

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

אסתר בת נעומי ויחיא משה ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

הילדים והמשפחה

להשתמש בפת לחם

שאלה: בשבת האחרונה, בתי הגישה לשלחן מגש רותח עם עוגיות (סופלה), ואמרו לה להניח את המגש על הפיתות שהיו על השלחן, (כדי שלא לקלקל את השלחן), האם מותר לעשות כך?

תשובה: מבואר בגמרא במסכת ברכות (דף נ:) ובבית יוסף (סימן קעא), שאסור לאדם לעשות שימוש בפת לחם, אם היא עלולה להתקלקל מחמת אותו השימוש. אבל מותר להשתמש בפת בדבר שלא מקלקל אותה. וכמו שפסק מרן בשלחן ערוך, "עושה אדם צרכיו בפת, אך זהו דוקא בדבר שלא ממאיס את הפת, אבל בדבר שממאיס את הפת, לא".

ולכן, הוסיף מרן השלחן ערוך, "אין מניחים על הפת בשר חי (שאינו מבושל), ואין מעבירים על הפת כוס מלאה על גדותיה, ואין סומכים (לא משעינים) בפת את הקערה אם היא מלאה בדבר שאם יפול על הפת, הפת תמאס".

לפיכך, כאשר אנו באים להשיב לשאלה שלפנינו, התשובה היא, שאם מדובר במגש נקי, שלא יקלקל את הפת כאשר המגש יונח עליו, הרי שמותר להניח על הפת את המגש. אבל אם מדובר במגש מלוכלך, שכאשר יניחו אותו על הפת, הפת תמאס ולא יאכלו ממנה, הרי שאסור לעשות זאת.

וכל זה במגש של עוגות כמו שנזכר בשאלה, שגם אם יפול משהו מהעוגות על גבי הפת, הרי היא לא תמאס ולא תושחת בכך. ולכן יש להקל בזה כאשר המגש נקי. אבל אם מדובר במגש שהוא מלא בתבשיל, ואם ישפך מהתבשיל על הפת, הרי שהיא תמאס לאכילה, ואף אחד כבר לא יאכל אותה, הרי שאז אין להניח על הפת את המגש אפילו אם הוא נקי. מכיון שחובה עלינו להזהר שלא להפסיד את האוכל שה' נתן לנו.

ולסיכום: יש להזהר שלא להפסיד את הפת. אבל אם רוצים לעשות בה איזה שימוש שלא מקלקל אותה, כמו להניח עליה מגש נקי עם עוגה, יש להקל.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם התפילת שחרית יחיד יש לומר יג' מידות ו' שבט תשפ"א / 19 בינואר 2021

לא אומרים י"ג מידות ביחיד, אלא אם כן הוא יודע לאמרם בטעמי המקרא.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה