הלכה ליום ראשון ו' כסלו תשפ"א 22 בנובמבר 2020

כלי שמלאכתו לאיסור

בהלכות הקודמות ביארנו את עיקרי דיני מוקצה בשבת. שיש דברים שאסרו רבותינו לטלטלם (להזיזם) בשבת. וכלים שהמלאכה הנעשית בהם היא מלאכה המותרת בשבת, נקראים "כלים שמלאכתם להיתר". ומותר לטלטלם לצורך כל שהוא. ולכן מותר לטלטל בשבת מזלגות וסכינים וכסא ושלחן לכל צורך שיהיה. וכן מותר לטלטלם "מחמה לצל", או ממקום שיש חשש שיגנבו או יאבדו, למקום אחר.

טלטול כלי שמלאכתו לאיסור
אבל כלים שמלאכתן לאיסור, כגון מעדר ומגריפה ופטיש, שמיועדים למלאכות האסורות בשבת, אסור לטלטלם, אפילו אם יש חשש שיגנבו או יאבדו או יתקלקלו. ומכל מקום, ביארנו כי מותר לטלטל כלים שמלאכתם לאיסור לצורך גופם או מקומם.

"לצורך גופו", כגון פטיש של נפחים, שהוא כלי שמלאכתו לאיסור, מותר לטלטלו בכדי להשתמש בו לפיצוח אגוז קוקוס בשבת. וכן קרדום, מותר לטלטלו כדי לחתוך בעזרתו דבילה.

"לצורך מקומו", כגון שרוצה לשבת במקום שמונח עליו הפטיש, הרי שמותר להזיזו משם, ולשבת במקומו.

טלטול כלי שמלאכתו לאיסור, כשיש אופן להשתמש בכלי של היתר
ונחלקו הפוסקים אם מותר לטלטל כלי שמלאכתו לאיסור בשבת לצורך גופו או מקומו, גם כאשר יש לו מקום אחר או כלי אחר להשתמש בו. ונסביר את הדברים:

כתב הגאון המשנה ברורה (סימן שח ס"ק יב), שמה שאנו פוסקים שכלי שמלאכתו לאיסור מותר לטלטלו לצורך גופו או מקומו, זהו דוקא כשאין לו כלי היתר להשתמש בו, שאם לא כן, אין להתיר להשתמש בכלי זה.

וכוונת דבריו, שאם יש לפניו כלי מיוחד לפיצוח אגוזים, אבל מסיבה כל שהיא הוא מעוניין להשתמש דוקא בפטיש, אסור לו להשתמש בפטיש, כיון שלא היקלו בזה אלא דוקא כשאין לו כלי אחר. 

וכן אם היו לו שני כסאות, האחד ריק, והשני, מונח עליו מעדר. והוא רוצה לשבת. אסור לו לטלטל את המעדר בכדי לשבת, שלא היקלו לטלטל את המעדר לצורך מקומו, אלא באופן שאין לו מקום אחר, אבל אם יש לפניו מקום אחר, אין להקל בזה. וכדבריו פסקו הרב בעל כף החיים, והגאון רבי שלום מזרחי ז"ל. ועוד.

ומכל מקום יש מרבותינו האחרונים שדחו דעה זה מן ההלכה, וכתבו שמכיון שלא הזכירו גדולי הפוסקים דין זה, שאם יש לו כלי אחר, אז אסור להשתמש בכלי שמלאכתו לאיסור, משמע שאין חילוק בזה, וכלי שמלאכתו להיתר, וכלי שמלאכתו לאיסור לצורך גופו או מקומו, שוים הם לגמרי, ומותר לטלטלו אפילו אם קיימת אפשרות אחרת. וכן פסק הגאון רבי חיים נאה, וכן העלה להלכה מרן רבינו פוסק הדור רבי עובדיה יוסף זצוק"ל. ובספר שמירת שבת כהלכתה, גם כן פסק להקל בזה, ומכל מקום סיים, שאם יש לו כלי של היתר, עדיף להשתמש בו. אבל מעיקר הדין, יש להקל בדבר.

ולסיכום: כלי שמלאכתו לאיסור, כגון פטיש, או מעדר, מותר לטלטלם בשבת לצורך גופם או מקומם. ולכן מותר לפצח אגוזים בשבת על ידי פטיש. ואפילו אם יש שם כלי אחר שאין מלאכתו לאיסור, כגון שיש שם מפצח אגוזים רגיל, מותר להשתמש בפטיש לפיצוח אגוזים.

שאלות ותשובות על ההלכה

בכלי שמלאכתו לאיסור, אם הרמתי אותו לדוגמא לצורך מקומו, האם מותר לי עכשיו כשהוא בידי לקחת אותו למקום המשתמר או שמא עלי להניחו מיד במקום הקרוב ביותר האפשרי? ה' טבת תשע"ו / 17 בדצמבר 2015

יש בזה מחלוקת הפוסקים, ולמעשה רשאי להוליכו למקומו הראוי לו.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה