הלכה ליום שני ט"ז אלול תשפ"ב 12 בספטמבר 2022

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת אימי-מורתי

חנה-חנינה בת כמיסה ז"ל

ולהבדיל בין הנפטרים לחיים, לרפו'ש לאחינו היקר יעקב-עוזי בן חנה-חנינה,שיקום ממיטת-חוליו וישוב לאיתנו בעזרת השם יתברך הרופא כל בשר ומפליא לעשות.

הוקדש על ידי

הבת,ימית.

המלוה את חבירו לעשר שנים

אתמול ביארנו, מהו דין שמיטת כספים הנוהג בסיום שנת השמיטה (שנה זו, תשפ"ב, היא שנת שמיטה. וכל חוב שיש לאדם על חבירו, כגון שהלוהו סכום כסף, ועברה שנת השמיטה, לא יוכל עוד המלוה לתבוע חובו מהלווה, כמו שביארנו. ואם עבר המלווה ותבע את חובו מהלווה לאחר שנת השמיטה, עבר המלווה על מה שנאמר בתורה "לֹא יִגֹּשׂ אֶת רֵעֵהוּ", ואין הלווה חייב להחזיר לו את חובו).

הלוואה לזמן רב
ובגמרא במסכת מכות (דף ג:), דרשו רבותינו, שהמלווה את חבירו לעשר שנים, כגון שהלוהו סכום כסף ביום כ"ג בטבת תשפ"ב, ונקבע בינהם זמן הפירעון ליום כ"ג בטבת שנת תשצ"ב, כלומר בעוד עשר שנים, אין השביעית משמטת את החוב שהלוה לרעהו. ואף על פי שעברה על אותו החוב שנת השמיטה, מכל מקום לא פקע החוב, ועדיין מחוייב הלווה להשיב את כל חובו למלווה.

וטעם הדבר הוא מפני שנאמר "שָׁמוֹט כָּל בַּעַל מַשֵּׁה יָדוֹ אֲשֶׁר יַשֶּׁה בְּרֵעֵהוּ - לֹא יִגֹּשׂ אֶת רֵעֵהוּ". כלומר, דוקא חוב שיכול המלווה לתבוע אותו בשנת השמיטה, כלומר "ליגוש ברעהו", פקע אותו החוב בסיום השמיטה, אבל חוב שלא הגיע זמן פירעונו, ולא יכול המלווה לתבעו מהלווה, לא פקע אותו החוב, ומיד כשיגיע זמן פירעונו חוזר הלווה להיות מחויב להחזירו למלווה.

הלוואה לתקופה
וכן הדין אם הלווה את חברו גם לפחות מעשר שנים, כגון שקבעו את זמן הפרעון ליום י"ב בתשרי תשפ"ג, גם כן לא פקע החוב בסיום שנת השמיטה, שהרי זמן הפרעון לא חל בתוך שנת השמיטה, וכל חוב שאין זמן פרעונו חל בתוך שנת השמיטה, אינו פוקע בשביעית.

סתם הלוואה
כלל יש בידינו, כי "סתם הלואה לשלשים יום", כלומר, הלוואה שנתן אדם לחבירו בסתם, בלי לפרש מתי מתכוין הלווה להחזיר את ההלואה לחבירו, אנו אומרים כי זמן פירעון ההלואה הוא לאחר שלשים יום מתאריך ההלואה. וכגון אדם שהלווה לחבירו סכום כסף ביום ג' בטבת ולא סוכם ביניהם בשעת ההלואה מתי מתחייב הלווה להשיב את הכסף, לא יוכל המלוה לתבוע את חובו מהלווה עד שיעברו שלשים יום מתאריך ההלואה, כלומר ביום ד' בשבט. ולפיכך, כתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, על פי דברי הפוסקים,  שגם לענין שמיטת כספים, אדם שהלווה לחבירו סכום כסף בתוך פחות משלשים יום מסיום שנת השמיטה, וכגון שהלווהו את הכסף ביום ט' אלול תשפ"ב, ולא סוכם ביניהם מתי הוא זמן הפירעון, הואיל ואנו יודעים שלא יוכל המלווה לתבוע את חובו בתוך שנת השמיטה, כיון שעוד לא חלפו להם שלשים יום ממועד ההלואה, לכן לא יפקע החוב בסיום שנת השמיטה, שהרי המלווה לא יכול לתבוע את החוב מרעהו עד שכבר תעבור שנת השמיטה, והרי זה ממש כדין המלווה את חבירו לעשר שנים, שהואיל ואינו יכול לתבעו בתוך שנת השמיטה, אנו אומרים גם כן שלא פוקע החוב, ולפיכך חייב הלווה להחזיר את החוב אחר שנת השמיטה, כשיגיע מועד הפירעון, שהוא שלשים יום מזמן ההלואה.

ובהלכה הבאה נבאר מהו דין הנשים במצוות שמיטת כספים, ולאחר מכן נסביר את דין הפרוזבול הנועד לכך שלא יפקעו החובות בשמיטה.

להורדת שטר הפרוזבול לחץ כאן.

שאלות ותשובות על ההלכה

עד מתי אפשר [ תאריך השנה ] לחתום על פרוזבול כדי שזה יהיה בסדר מבחינת ההלכה?
וממתי זה כבר "עבר זמנו ובטל קרבנו " ? ט"ז אלול תשפ"ב / 12 בספטמבר 2022

עד כניסת ראש השנה. 

למי שב"ה אין הלוואות כמו בחור ישיבה האם צריך לעשות פרוזבול? ט"ז אלול תשפ"ב / 12 בספטמבר 2022

אף אחד לא חייב לעשות. זה כדאי לעשות.

מי שאין לו שום הלוואה, ואין לו חשבון בנק, לא חייב לעשות. (אם מלאו לו שמונה עשרה, הרי לכל אחד יש חיסכון בבנק מטעם המדינה, וכבר הגיע זמן הפירעון שלו, ולכן נכון לעשות פרוזבול).

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה