הלכה ליום ראשון כ"ד כסלו תשפ"ג 18 בדצמבר 2022

על הנסים

חיוב הזכרת על הנסים
בתפלת ערבית של ליל חנוכה (כלומר, בשנה זו, תשפ"ג, ממוצאי יום ראשון, היום בלילה), אומרים "על הנסים" בתפלה, בתוך ברכת ההודאה (מודים אנחנו לך וכו'), וכפי שנדפס בסידורים.

ואף על פי שבשעה זו של תפלת ערבית, רוב הקהל עדיין לא הדליקו נרות חנוכה, מכל מקום אמירת על הנסים אינה שייכת למצות הדלקת הנרות, ובפרט שבאמירת על הנסים אנו מודים לה' גם על נס הנצחון כנגד היוונים הרשעים, ולא רק על נס פך השמן, ולכן, גם בשעה שעדיין לא הדליקו נרות חנוכה, מזכירים על הנסים בתפלה. [ובשנה שחנוכה מתחיל בערב שבת, אין מזכירים על הנסים בתפלת מנחה של ערב שבת (חזון עובדיה עמ' קפח). אולם בשנה זו (תשע"ט) לא נתעכב בענין זה].

וכן בכל תפלות החנוכה, שחרית מנחה וערבית, וכן בתפלת מוסף של שבת ושל ראש חודש טבת שבתוך ימי החנוכה, יש להזכיר "על הנסים".

מי ששכח ולא הזכיר על הנסים
אם טעה ולא אמר על הנסים בתפלה, הדין הוא כדלהלן:

אם נזכר שלא אמר על הנסים לפני שהזכיר את שם ה' בברכה (כלומר, עדיין לא הגיע למילים "ברוך אתה ה'", של ברכת "הטוב שמך ולך נאה להודות"), חוזר ואומר "מודים אנחנו לך, על הנסים ועל הנפלאות וכו', עד סיום נוסח "על הנסים", ואחר כך ממשיך "ועל כולם יתברך" וכו', עד סיום התפלה.

ואם לא נזכר ששכח לומר "על הנסים", אלא אחרי שהזכיר שם ה' בסיום ברכת "הטוב שמך ולך נאה להודות", הרי שהפסיד את אמירת על הנסים, ואינו חוזר שוב לומר על הנסים. (וכן אינו רשאי לסיים "למדני חקיך" ולחזור לומר על הנסים).

הזכרת על הנסים בסיום התפלה
וכתבו רבותינו האחרונים, האליה רבה והמאמר מרדכי, שמי ששכח בתפלתו להזכיר על הנסים, נכון שיאמר את נוסח על הנסים בסוף התפלה, כשמסיים "אלהי נצור", לפני "יהיו לרצון". וכך יאמר, "מודים אנחנו לך על הנסים" וכו', עד סיום הנוסח. ואחר כך יסיים את התפלה.

על הנסים בברכת המזון
גם בברכת המזון של חנוכה צריך להזכיר "על הנסים" בברכת ההודאה, כפי שנדפס בסידורים, לפני "על הכל ה' אלהינו אנחנו מודים לך". ואם שכח לומר "על הנסים", כל זמן שלא הזכיר את שם ה' בחתימת הברכה ("ברוך אתה ה' על הארץ ועל המזון"), יחזור לומר על הנסים, ואם הזכיר שם ה' שבחתימת הברכה, שוב אינו חוזר לומר על הנסים.

וגם בברכת המזון, אם שכח לומר על הנסים, נכון שיחזור לאמרו באמצע אמירת "הרחמן" שבסיום ברכת המזון, שיאמר, "הרחמן הוא יעשה עמנו נסים ונפלאות כמו שעשה לאבותינו בימים ההם בזמן הזה, בימי מתתיה בן יוחנן" וכו'.

ולסיכום: יש להזכיר "על הנסים" בתפלה ובברכת המזון, בכל שמונת ימי החנוכה. ואם שכח לומר על הנסים, ונזכר לפני הזכרת שם ה' שבסיום הברכה, חוזר לומר על הנסים, ואם נזכר אחרי הזכרת שם ה', אינו חוזר לומר על הנסים, אלא בסיום התפלה או בסיום ברכת המזון, וכמבואר.

לשמיעת שיעוריו של מרן זצ"ל (מלפני שנים רבות) בנושא:

דיני חנוכה

אורך השיעור: 01:16:42         הורד     (17.56 MB)

על הניסים והקריאה

אורך השיעור: 01:09:09         הורד     (15.83 MB)

דיני הלל בחנוכה

אורך השיעור: 01:18:01         הורד     (17.86 MB)

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה