הלכה ליום רביעי י"ד אייר תשפ"ד 22 במאי 2024

"וענו אחריה אמן"

שאלה: האם כשמישהו מברך אותי, לדוגמא "תהיה בריא", יש לענות "אמן"?

תשובה: במשנה ברורה (סימן רטו ס"ק ט) כתב בשם המדרש, שכאשר אדם שומע את חבירו מתפלל על איזה דבר או מברך מישהו מישראל, חייב לענות "אמן". ולכן התפשט המנהג, שעונים "אמן" אחרי "הרחמן" שבסיום ברכת המזון.

כלומר, גם דבר שהוא אינו ברכה שתיקנו אותה חז"ל, ואף גם כאשר לא מוזכר שם ה' בכלל באותה התפלה או הברכה, בכל זאת נכון לענות אמן אחר אותה תפלה או ברכה. ומהמדרש משמע שיש חיוב בדבר. וכן כתבו כמה אחרונים.

אולם הגאון הנצי"ב כתב, שאין חיוב ממש בדבר, רק שכך ראוי לעשות, כי על ידי כך שאומר "אמן", הוא מחזק את הדברים שיהיו באמת. כמו שכתב רש"י (שבועות לו.). וכן כתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל בשו"ת יחוה דעת (ח"ג סימן ט).

אולם יש להוסיף, כי גם מרן זצ"ל בעצמו היה מדקדק בדבר. וכשהיו מברכים אותו בברכת רפואה שלימה, או שלא תצא תקלה מתחת ידו וכדומה, היה עונה "אמן". ואפילו על ברכת הדיוט היה עונה אמן. וגם כאשר בירך את נכדיו, היה מצפה שיענו אמן לברכתו. וכשלא היו עונים, לפעמים היה מעיר על הדבר שיענו "אמן".

ובגמרא במסכת כתובות (דף סה.) אמר רבי יוחנן, מעשה בכלתו של נקדימון בן גוריון, שנפטר בעלה בלי ילדים, והיא באה לבית הדין כדי שיפסקו לה מזונות מן הכספים שהותיר בעלה. ופסקו לה "סאתים יין לציקי קדירה", כלומר, כסף רב, מאחר והיתה אשה מכובדת ועשירה, ולכן יש לפסוק לה כפי הנהוג באותו ענין.

אמרה להם לחכמים היושבים בבית הדין, "יהי רצון שכך תפסקו לבנותיכם"! ולא ענו החכמים "אמן" אחר ברכתה. ומסבירה הגמרא, מדוע לא ענו אמן לברכתה? מפני שהיא היתה אלמנה, שבעלה נפטר בלא ילדים, (והיא נקראת "שומרת יבם"), ולכן לא רצו חכמים לענות אמן לברכתה, שיש במשמעות דבריה גם ענין של קללה.

וממה שהאריכו בגמרא כל כך להסביר מדוע לא ענו אחריה אמן, מוכח שיש לענות אמן אחר ברכה של אדם לחבירו. וכן מבואר בגמרא שם (סו:), שכאשר היתה בתו של נקדימון בן גוריון נשואה, באו היא ובעלה לפני החכמים, וביקשו שיפסקו כמה כסף ראוי לתת לה לצורך "קופה של בשמים", כלומר, לצורך בושם שהיתה רגילה להתבשם בו. ופסקו לה חכמים ארבע מאות זהובים. אמרה להם לחכמים, "כך תפסקו לבנותיכם"! וענו אחריה "אמן". והסבירו התוספות, שכאן ענו חכמים אמן אחר ברכתה, מאחר והיתה נשואה, וממילא ראוי היה לענות אמן אחר ברכתה, שכולה לטובה ולברכה.

ומכאן נלמד כמה רע המנהג שנהגו בכמה בתי כנסיות, שהציבור יושבים בשעה שקוראים בספר תורה, ואינם שמים לב לברכה שמברך החזן את העולה לתורה בנוסח "מי שבירך", וכן אינם שמים לב לברכות שמברך הרב בשעת פתיחת ההיכל, לאנשים ונשים מן הקהל. ויש בזה חיסרון גדול, שהרי עיקר מעלת ה"מי שבירך", הוא מצד כח הציבור, שעונים כולם אמן בשעת רצון, ובזכות התורה הקדושה אנו מקוים שיתקבלו התפלות. אבל אם אין הקהל עונים אמן, מאבדים את רוב ערכה של ברכה יקרה זו. ובשם הגאון רבי שלמה זלמן אוירבך זצ"ל מובא, כי יש חיוב לענות "אמן" אחר ברכת ה"מי שבירך", מצד מצוות "ואהבת לרעך כמוך". ודברי פי חכם חן.

שאלות ותשובות על ההלכה

מה אם בזמן המי שבירך אני לומד שניים מקרא ואחד תרגום או קורא רש"י? האם גם אז אני מחויב לענות אמן? י"ח טבת תש"פ / 15 בינואר 2020

אם מדובר בברכת מי שבירך שבין העליות, הנכון הוא לענות, כמו שנהגו כל ישראל, ואף שיש להקל לקרוא אז שנים מקרא, לא נכון שיתבטל מעניית אמן.

מנהג ישראל בהרבה מקומות שבימים נוראים בקדיש כשאומר החזן "שערי אורה" - עונים אמן, שערי ברכה - עונים אמן וכן על זה הדרך, ולכאורה צריך לענות אמן בסוף ולא על כל פרט, כי מה המשמעות של "שערי ברכה" לבדו? ט"ו טבת תש"פ / 12 בינואר 2020

יכולים לענות בכל פעם ופעם. והוא מנהג עתיק יומין, שהרי גם הספרדים וגם האשכנזים נהגו כן.

8 ההלכות הפופולריות

פרשת בא

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל נאמר בפרשת השבוע, כאשר עמד משה ודיבר עם פרעה מלך מצרים: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, כֹּה אָמַר ה', כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם, וּמֵת כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ ע......

לקריאת ההלכה

פרשת השבוע - פרשת בשלח – העצה לעת צרה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל בשבת זו, פרשת בשלח, נקרא על יציאת בני ישראל ממצרים, כשהקדוש ברוך הוא הולך לפניהם, יומם בעמוד ענן, להנחותם הדרך, ובלילה בעמוד אש, להאיר להם בלכתם יומם ולילה. כאשר נודע לפרעה מלך מצרים, כי בני ישראל ממשיכים בדרכם גם לאחר שלושת הימים שב......

לקריאת ההלכה

פרשת משפטים

נאמר בפרשת השבוע: "הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ לְפָנֶיךָ, לִשְׁמָרְךָ בַּדָּרֶךְ וְלַהֲבִיאֲךָ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הֲכִנֹתִי, הִשָּׁמֶר מִפָּנָיו וּשְׁמַע בְּקֹלוֹ, אַל תַּמֵּר בּוֹ כִּי לֹא יִשָּׂא לְפִשְׁעֲכֶם כִּי שְׁמִי בְּקִרְבּוֹ". בפסוקים הללו טמון סוד גדול בהנהגת ה' את ......

לקריאת ההלכה

פרשת תצוה

על פי דברי מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל. ערוך על ידי נכדו הרב יעקב ששון שליט"א בפרשת השבוע נקרא, שאמר ה' אל משה: "וְאַתָּה הַקְרֵב אֵלֶיךָ אֶת אַהֲרֹן אָחִיךָ וְאֶת בָּנָיו אִתּוֹ מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְכַהֲנוֹ לִי". רבותינו במדרש אמרו, שכאשר שמע משה רבינו מה'......

לקריאת ההלכה


פרשת השבוע - פרשת תרומה – בין משה לבצלאל

מאמרו השבועי של הרב זבדיה כהן - ראש אבות בתי הדין בתל אביב, עבור "הלכה יומית" השבת, נקרא בפרשת השבוע, על תרומת בני ישראל לעשיית המשכן, שכללה את הזהב, הכסף והנחושת, תכלת וארגמן, תולעת שני, שש ועיזים, עורות אלים מאודמים, עורות תחשים ועצי שיטים, שמן למאור, בשמים לשמן המשחה, אבני שוהם......

לקריאת ההלכה

פרשת וארא

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל בפרשת השבוע, אנו למדים על שבע מתוך עשרת המכות שהכה ה' יתברך על מצרים. ומבואר בפסוקים, וכפי שביארו לנו חז"ל, שבמצרים של אותם הימים, היו מכשפים רבים, שהיו בקיאים במעשי שדים ומעשי כשפים, וכפי שנאמר: "וַיָּבֹא מֹשֶׁה וְאַה......

לקריאת ההלכה

הדלקת נרות חנוכה

מצוות ההדלקה בכל שמונת ימי החנוכה, שיחלו מיום רביעי, ליל יום חמישי, שבשבוע הבא, מצוה להדליק נר חנוכה. והספרדים נוהגים שמדליקים מנורת חנוכה אחת בכל בית. ואילו האשכנזים נוהגים שכל אחד ואחד מבני הבית מדליק חנוכה לעצמו. כמות השמן כשמדליקים נרות חנוכה, צריך לדאוג שיהיה בנר מספיק שמן כדי שידלוק......

לקריאת ההלכה

עשרה בטבת בערב שבת

ביום שישי הקרוב, יחול יום עשרה בטבת, שהוא היום שבו אנו מתענים (צמים) בכל שנה ושנה, עד שיבוא משיח צדקינו. מפני שביום זה, סמך מלך בבל על ירושלים, כדי להחריבה, כמו שנאמר בספר יחזקאל, (פרק כד), "וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי בַּשָּׁנָה הַתְּשִׁיעִית בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי (הוא חודש טבת), בֶּעָשׂוֹר לַח......

לקריאת ההלכה