Halacha pourיום חמישי י"ט טבת תשפ"ב 23 בdécembre 2021

Le doute si l’on a récité la bénédiction finale

Dans la précédente Halah’a, nous avons expliqué le principe de « Safek Berah’ot Lehakel »(« lors d’un doute sur la récitation d’une bénédiction, on ne la récite pas »), selon lequel puisqu’il existe l’interdiction de réciter une bénédiction en vain (et que cette interdiction est Min Ha-Torah), de ce fait la personne qui a le doute si elle a oui ou non récité la bénédiction sur ce qu’elle consomme, elle ne doit pas réciter de bénédiction par doute, et elle est autorisée à poursuivre sa consommation, étant donné que l’interdiction de consommer sans réciter de bénédiction n’est que Miderabbanan, « Safek Derabbanan Lehakel » (« lors d’un doute sur une obligation instaurée par nos maîtres, nous allons à la souplesse »).

A la lueur de tout cela, il a été également expliqué que lorsqu’on a le doute si l’on a oui ou non récité le Birkat Ha-Mazon, et que l’on est rassasié de ce que l’on a consommé, on est tenu de réciter de nouveau le Birkat Ha-Mazon par doute, puisque le Birkat Ha-Mazon est une ordonnance de la Torah, car il n’y a que pour les autres bénédictions qui ont été instaurées par nos maîtres que nous tranchons qu’en cas de doute nous allons à la souplesse et nous ne les récitons pas, mais pour le Brkat Ha-Mazon – dont l’obligation est Min Ha-Torah (ordonné par la Torah) – en cas de doute nous allons à la rigueur, tout comme les autres lois de la Torah dont le doute fait basculer la décision Halah’ique vers la rigueur.

La bénédiction « Méein Chaloch »
Nos maîtres les Richonim (décisionnaires de l’époque médiévale) débattent afin de définir si l’obligation de réciter la bénédiction finale de « Me’en Chaloch » que nous récitons par exemple après avoir consommé - en quantité de Kazaït (27 g) - des fruits de la catégorie des 7 espèces (à travers lesquels la terre d’Israël a été glorifiée dans la Torah) comme des raisins ou autres, ou bien après avoir consommé des pâtisseries (en quantité de Kazaït – 27 g), est-ce que son obligation est essentiellement Min Ha-Torah (ordonnée par la Torah) ou bien seulement Miderabbanan (instaurée par nos maîtres) ?
Cette divergence d’opinion Halah’ique a une conséquence Halah’ique évidente, car si l’on considère que l’obligation de réciter la bénédiction finale de « Me’en Chaloch » est Min Ha-Torah, la personne qui a le doute si elle a oui ou non récité cette bénédiction devrait recommencer dans le doute, exactement comme le cas où l’on a le doute si l’on a oui ou non récité le Birkat Ha-Mazon, car dans un doute sur une obligation de la Torah, nous allons à la rigueur. Par contre, si la bénédiction de « Me’en Chaloch » n’est que Miderabbanan (instaurée par nos maîtres), son statut redevient le même que celui des autres bénédictions qui ont été instaurées par nos maîtres, et dans un doute on ne la recommence pas.

L’opinion de MARAN l’auteur du Choul’han ‘Arou’h
Du point de vue de la Halah’a, selon l’opinion de MARAN l’auteur du Choulh’an ‘Arouh’, l’obligation de réciter la bénédiction finale de « Me’en Chaloch » n’est que Miderabbanan, et de ce fait, lors d’un doute si l’on a oui ou non récité cette bénédiction, on ne la recommence pas.

La règle dans la pratique
Cependant, puisque cette question fait l’objet d’une discussion parmi les décisionnaires, et selon certains l’obligation de réciter la bénédiction finale de « Me’en Chaloch » est Min Ha-Torah, de ce fait, il est bon et souhaitable de s’imposer la rigueur - dans le cas d’un doute si l’on a oui ou non récité la bénédiction finale de « Me’en Chaloch » - de consommer de nouveau l’aliment que l’on a consommé, jusqu’à se rendre obligé de réciter la bénédiction finale de « Me’en Chaloch », et dans cette condition on pourra la réciter et s’acquitter également de ce que l’on a consommé auparavant.

Il est évident que toute la discussion parmi les décisionnaires pour définir si l’obligation de réciter la bénédiction finale de « Me’en Chaloch » est min Ha-Torah ou Miderabbanan, se situe uniquement dans le cas où l’on est rassasié de ce que l’on a consommé, et dans ce cas il y a matière à dire que l’on est tenu de réciter la bénédiction Min Ha-Torah, comme il est dit : « Tu mangeras, tu te rassasieras et tu réciteras une bénédiction… ». Mais si l’on n’est pas rassasié de ce que l’on a consommé, il n’y a pas de risque que l’obligation de la bénédiction soit Min Ha-Torah, exactement comme pour le cas où l’on a consommé véritablement du pain sans être rassasié de ce que l’on a consommé, dans ce cas on est tenu de réciter le Birkat Ha-Mazon seulement Miderabbanan.

Questionner Le Rav


8 Halachot Les plus populaires

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

Lire la Halacha

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"ב

ביום שישי הבא עלינו לטובה, יחול ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום שבת, יחול יום תשעה באב, ומאחר ואין להתענות בשבת (מלבד ביום הכיפורים), לכן התענית נדחית ליום ראשון (ממוצאי שבת הבאה), עשירי באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנה......

Lire la Halacha

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"ב), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

Lire la Halacha

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". שבעה עשר בתמוז חל אתמול, בשבת, ומחמת קדושת השבת התענית נדחית להיום. תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהו......

Lire la Halacha


שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

Lire la Halacha

דין סעודה מפסקת בשבת

בכל שנה, בערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכלים לפני תחילת הצום, אחרי חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת. וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשפ"ב) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא ש"ערב תשעה באב" חל ביום השבת,......

Lire la Halacha

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

Lire la Halacha

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תשפ"ב

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, וכן פסקו הרמב&q......

Lire la Halacha