Halacha pourיום חמישי כ"ד תשרי תשפ"ב 30 בseptembre 2021

« Machiv Ha-Rouah’ Ou-Morid Ha-Guechem »

On commence à mentionner la formule de « Machiv HaRouah’ »
« Machiv HaRouah’ OuMorid HaGuechem » (« qui fait souffler le vent et descendre la pluie ») est une formule de louange à Hachem que l’on dit durant l’hiver dans la ‘Amida, dans la bénédiction de « Méh’ayé HaMétim », comme l’indiquent tous les rituels de prières.   
On  commence à mentionner cette formule à partir de la prière de Moussaf de Chémini ‘Atseret. 
Cette formule ne constitue pas une demande des pluies, mais uniquement une louange à Hashem, qui fait souffler le vent et fait tomber la pluie avec puissance.
C'est pourquoi cette mention est nommée « Puissances des pluies ».

Mais la demande de la rosée et de la pluie, qui est contenue dans la « bénédiction des années » (Bareh’ Alenou ou Bareh’enou), constitue une réelle demande auprès d’Hachem afin qu’Il nous donne la pluie.
Il existe plusieurs différences entre la mention de « Machiv HaRouah’ » et la véritable demande des pluies exprimée dans la bénédiction de « Bareh’ ‘Alénou ».
La première de ces différences est le fait que nous commençons à mentionner Machiv HaRouah’ dès l’office de Moussaf de Chémini ‘Atseret, alors que la demande des pluies exprimée par la bénédiction de Bareh’ ‘Alénou ne débute qu’au soir du 7 Mar Heshvan (en Israël), comme nous l’expliquerons dans les prochaines Halachott.HHhHHH

Pourquoi mentionne-t-on Machiv HaRouah’ dans la bénédiction de « Méh’ayé HaMétim » ?
Il est enseigné dans la Guemara (Berah’ot 33a) que l’on mentionne « les puissances des pluies » (« Machiv HaRouah’ OuMorid Ha-Guechem ») dans la bénédiction de « Ata Guibor », car c’est la bénédiction de la Résurrection des Morts, et puisque la pluie a été mise au même niveau que la Résurrection des Morts, nos maîtres ont fixés sa mention dans cette bénédiction.
La demande des pluies (Bareh’ Alenou) a été fixée dans « la bénédiction des années » car c’est la bénédiction de la Parnassa (la subsistance matérielle), et la pluie est aussi considérée comme une Parnassa pour le monde.

Lorsqu’on a oublié de mentionner « Machiv HaRouah’ OuMorid HaGuechem »
Selon l’usage des Séfaradim et de certaines communautés Ashkénazes, on dit « Morid HaTal » pendant l’été dans la bénédiction de « Ata Guibor ».
Selon cet usage, si l’on a oublié de dire Machiv HaRouah’ en hiver, et que l’on a dit Morid HaTal, si l’on a déjà conclu la bénédiction de Meh’ayé HaMetim, on ne revient pas en arrière.
Mais si l’on n’a mentionné ni Machiv HaRouah’, ni Morid HaTal (comme l’usage de certains Ashkénazim pendant l’été), si l’on n’a pas encore entamé la bénédiction de Ata Kadoch, on dira Machiv HaRouah’ entre Meh’ayé HaMetim et Ata Kadoch, mais si l’on a déjà entamé la bénédiction de Ata Kadoch, il n’y a pas d’autre solution que de reprendre la Amida depuis le début.

Mais comme nous l’avons précisé, nous qui avons l’usage de mentionner Morid HaTal en été, si l’on a dit par erreur Morid HaTal en hiver sans avoir mentionné Machiv HaRouah’, on ne recommence pas la Amida.

Questionner Le Rav


8 Halachot Les plus populaires

הדלקת נרות חנוכה

מצוות ההדלקה בכל שמונת ימי החנוכה, שיחלו מיום ראשון (ליל יום שני) שבשבוע הבא, מצוה להדליק נר חנוכה. והספרדים נוהגים שמדליקים מנורת חנוכה אחת בכל בית. ואילו האשכנזים נוהגים שכל אחד ואחד מבני הבית מדליק חנוכה לעצמו. כמות השמן כשמדליקים נרות חנוכה, צריך לדאוג שיהיה בנר מספיק שמן כדי שידלוק ל......

Lire la Halacha

נר שבת ונר חנוכה, סדר ההדלקה

נחלקו רבותינו הראשונים, מהו סדר הקדימה בהדלקת נרות חנוכה ונרות שבת. כלומר, האם יש להדליק תחילה נרות שבת, ולאחר מכן נרות חנוכה, או שיש להקדים ולהדליק נרות חנוכה קודם? ולדעת הרב בעל הלכות גדולות (המכונה בה"ג), יש להקדים את הדלקת נרות חנוכה להדלקת נרות שבת. וטעמו של בעל הלכות גדולות הוא, משום ש......

Lire la Halacha

סידור הכלים בשעת ברכת המזון

שאלה: האם מותר לי לסדר את הכלים שנותרו על השלחן בשעה שאני מברך ברכת המזון? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (דף טז.), אמרו, שפועלים, שהם עסוקים כל הזמן במלאכתם, אינם יכולים לברך בשעת העבודה את ברכת המזון. ומכאן למד מרן הבית יוסף (בסוף סימן קצא), שאסור לעשות מלאכה בשעה שמברכים ברכת המזון. (וכן מפורש בירוש......

Lire la Halacha

משמעות יום ט"ו בשבט - ודברים לליל ט"ו בשבט

הלילה (ליל יום שני), יחול ליל ט"ו בשבט. יום ט"ו בשבט הוא "ראש השנה לאילנות" (ראש השנה דף ב.), ומקובל לחשוב, שכשם שביום א' בתשרי שהוא יום ראש השנה, דנים את כל באי עולם, לחיים או למוות, לעושר או לעוני וכדומה, כמו כן ביום ט"ו בשבט, דנים בשמים על האילנות וקובעים מה יהיה ג......

Lire la Halacha


אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

Lire la Halacha

אדם המתארח במוצאי שבת של חנוכה

שאלה: בן נשוי המתארח אצל אביו לשבת. היכן ידליק נרות במוצאי שבת? תשובה: בן נשוי המתארח אצל אביו, למנהג הספרדים, שרק בעל הבית מדליק נרות, הרי הבן יוצא ידי חובה בהדלקת הנר של אביו, שהוא מתארח אצלו ואוכל משולחנו. (ולמנהג האשכנזים, בלאו הכי כל אחד מבני הבית מדליק בפני עצמו). והשאלה הנשאלת היא לגבי ......

Lire la Halacha

דיני אכסנאי ואורח והחיילים בצבא

שאלה: מי שיוצא מביתו להתארח או לשרת בצבא בימי החנוכה, כיצד עליו לנהוג? תשובה: היוצא לדרך בימי חג החנוכה ומתארח בבית חברו, יש לדון אם עליו להדליק במקום שנמצא שם או לא. ויש בזה חילוק, אם יש מי שמדליק נרות בביתו, אם לא. מי שמדליקים נרות בביתו הנוסע מביתו, אבל אשתו או אחרים מבני ביתו נמצאים בבית......

Lire la Halacha

תענית עשירי בטבת

היום הוא יום תענית "עשרה בטבת". ולכן נדבר מענינו של יום עשירי בטבת ביום עשירי לחודש טבת, סמך מלך בבל על ירושלים כדי להחריבה, כמו שנאמר בספר יחזקאל (פרק כד) "וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי בַּשָּׁנָה הַתְּשִׁיעִית בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי (הוא חודש טבת) בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ לֵאמֹר, בֶּן אָד......

Lire la Halacha