Halacha pourיום שלישי כ' שבט תשפ"א 2 בfévrier 2021

Le moment le plus tôt pour allumer les Nérott de Chabbat

Question: Nous sommes invités pour le repas de vendredi-soir chez nos parents, et nous rentrons ensuite chez nous dans la soirée pour dormir. A partir de quelle heure pouvons-nous allumer les Nérott de Chabbat chez nous?

Réponse: On ne doit pas avancer l’allumage des Nérott de Chabbat trop tôt avant l’entrée de Chabbat, mais seulement à un moment proche de l’entrée de Chabbat, environ une demi-heure ou 40 minutes avant le coucher du soleil (Chki’a), afin que cet allumage soit perceptible comme étant en l’honneur du Chabbat, et non pour les besoins du vendredi.

Par conséquent, une femme qui allume les Nérott de Chabbat 2 ou 3 heures avant le coucher du soleil, n’accomplie absolument pas le devoir d’allumer les Nérott de Chabbat, et elle n’est pas autorisée à réciter la bénédiction sur un tel allumage.

Cependant, il est expliqué dans la Guémara Béra’hott (27a) que Rav (un des grands sages du Talmud) avançait l’allumage des Nérott de Chabbat, et ensuite il priait l’office de ‘Arvit de Chabbat. Cela peut semblait étonnant, car nous avons expliqué qu’il est interdit d’avancer l’allumage des Nérott de Chabbat de façon trop significative.

Mais nos maitres les décisionnaires médiévaux se sont penchés sur l’explication de cet enseignement, et ils écrivent que même s’il ne faut pas trop avancer l’allumage des Nérott de Chabbat, malgré tout, si la femme accepte sur elle la sainteté du Chabbat (en ne réalisant plus d’activités interdites) immédiatement après l’allumage (ou bien si l’on dit la « Kabbalat Chabbat » qui nous interdit ensuite toute activité interdite), il est permis dans ce cas d’avancer l’allumage des Nérott de Chabbat, car cet allumage est perceptible comme étant réalisé en l’honneur du Chabbat. C’est ainsi que tranche MARAN auteur du Choul’han ‘Arou’h (chap.263).

Cependant, même dans un tel cas, il existe une condition:
Ne pas avancer l’allumage des Nérott de Chabbat trop exagérément, mais seulement à partir du « Plag Ha-Min’ha ». Mais qu’est ce que le « Plag Ha-Min’ha »?

Le moment (du sacrifice) de Min’ha s’étend sur 2h30 avant la sortie des étoiles. Le moment du « Plag Ha-Min’ha » correspond à la moitié de ce temps (« Plag » signifie moitié), ce qui correspond à 1h15 avant la sortie des étoiles.

Nous avons donc appris qu’il est permis d’avancer l’allumage des Nérott de Chabbat, à la condition de le faire au plus tôt à partir du « Plag Ha-Min’ha », c'est-à-dire 1h15 avant la sortie des étoiles, et pas avant ce temps.

(L’heure précise de la sortie des étoiles apparait dans des calendriers de qualité. Il y figure aussi parfois l’heure précise du Plag Ha-Min’ha. Quelqu’un qui ne possède pas un tel calendrier, doit compter 13,5 minutes saisonnières après le coucher du soleil, et il obtiendra l’heure de la sortie des étoiles. 1h15 en heures saisonnières avant la sortie des étoiles correspond au moment précis du Plag Ha-Min’ha.)
(Les heures saisonnières se calculent en prenant le nombre d’heures ordinaires entre le lever du soleil et son coucher, en les divisant par 12, et on obtient la durée d’une heure saisonnière. Chaque heure saisonnière contient 60 minutes saisonnières, de sorte qu’en hiver la minute saisonnière sera plus courte qu’une minute ordinaire, et en été la minute saisonnière sera plus longue qu’une minute ordinaire.)

En conclusion: On ne doit pas avancer l’allumage des Nérott de Chabbat, mais seulement les allumer environ une demi-heure avant le coucher du soleil.
Si quelqu’un désire avancer l’allumage des Nérott de Chabbat, il ne pourra le faire qu’à la condition de les allumer à partir du « Plag Ha-Min’ha », qui est environ 1h15 avant la sortie des étoiles, et à la condition supplémentaire d’accepter la sainteté du Chabbat immédiatement après l’allumage des Nérott.

Questionner Le Rav


8 Halachot Les plus populaires

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"א

אתמול, ביום שבת קודש, חל ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום ראשון (ממוצאי שבת), יחול יום תשעה באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנ......

Lire la Halacha

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

Lire la Halacha

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"א), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

Lire la Halacha

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשּׁ......

Lire la Halacha


אכילה בלא נטילת ידים

בהלכה הקודמת ביארנו שאין להקל לבטל נטילת ידים שקודם אכילת לחם, ואפילו אם אינו נוגע בידיו בפת, כגון שאוחז את הפת באמצעות כפפות או מפית וכדומה, גם כן אין להקל בזה לבטל תקנת רבותינו, והעושה כן מבטל תקנת נטילת ידים. ובסוף דברינו כתבנו שעדין ישנו אופן שבו יש להקל בזה לאכול על ידי מפית, וכמו שנבאר. בגמ......

Lire la Halacha

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

Lire la Halacha

תשעה באב במוצאי שבת – בגדים לתשעה באב

בברייתא במסכת תענית, (דף ל.), מבואר שגזרו רבותינו על חמשה עינויים שחייב כל אדם לנהוג בהם ביום תשעה באב, ואלו הם: אכילה ושתיה, רחיצה, סיכה (שהיו סכין את הגוף בשמן וכדומה), נעילת הסנדל (כלומר, נעילת נעליים העשויים מעור), ותשמיש המטה. ואמרו רבותינו (תענית ל ע"ב), כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה......

Lire la Halacha

שאלה: האם מותר לאכול דגים בחלב או בחמאה

תשובה: שנינו במסכת חולין (דף קג:) כל בשר אסור לבשל בחלב, חוץ מבשר דגים וחגבים. ומבואר אם כן שמעיקר הדין אין בכלל האיסור של בישול ואכילת בשר וחלב, איסור לבשל דגים עם חלב, משום שבשר דגים אינו בכלל "בשר" שאסרה תורה, ואף אינו אסור מגזירת חכמים. אולם מרן הבית יוסף (בסימן פז), כתב, שמכל ......

Lire la Halacha