Halacha pourיום שני א' שבט תשפ"ב 3 בjanvier 2022

Se laver les mains lorsqu’on a touché ses pieds, ou un bébé

Lorsque quelqu’un touche une partie cachée du corps, c'est-à-dire, les parties qui sont en général cachées, comme l’épaule ou les pieds, n’est pas autorisé à prononcer des paroles sacrées, comme une bénédiction ou autre, tant qu’il ne s’est pas lavé les mains.

Le Gaon Rabbenou Yossef ‘HAÏM z.ts.l écrit dans Chou’t Torah Lichma (chap.14) que lorsqu’on touche des parties cachées du corps, on doit laver toute la main qui a touché la partie du corps, et il n’est pas suffisant de laver uniquement la partie de la main qui est entré en contact avec la partie cachée du corps. Par exemple, si l’on a touché le pied avec un seul doigt, il n’est pas suffisant de laver uniquement le doigt concerné mais la totalité de la main. C’est ainsi que tranche également le Michna Béroura (chap.613 note 6). C’est également ainsi que tranche notre maitre le Gaon et Richon LéTsion Rabbi Its’hak YOSSEF Chlita dans le Yalkout Yossef (chap.4 page 399), même s’il y a des opinions contraires.

Lorsqu’on parle de « laver les mains », il s’agit de les laver sous un robinet d’eau, et il n’est pas nécessaire d’utiliser un Kéli pour ce lavage.
Si l’on a touché la plante des pieds, il est juste de laver les mains 3 fois. (Chou’t Yabiya’ Omer vol.5 chap.1 paragr.5).

Les décisionnaires débattent au sujet de quelqu’un qui touche un bébé, dont le corps n’est en général pas autant couvert que celui d’un adulte. Par exemple, en été où la plupart des gens découvrent les pieds des bébés, si quelqu’un touche les pieds du bébé doit-il se laver les mains, ou bien étant donné que ces parties sont généralement découvertes, il ne serait pas nécessaire de se laver les mains si on les a touchées?

Bien évidement, nous parlons ici du cas où les pieds du bébé sont propres, car s’ils sont sales, ou bien si on a touché la plante du pied du bébé, il est certain que l’on doit se laver les mains.

Dans la pratique, le Gaon auteur du ‘Hazon Ich est rigoureux sur ce point, comme rapporté en son nom dans plusieurs ouvrages (cités dans Piské Téchouvott chap.4 note 228).
Mais on rapporte au nom du Gaon Rabbi Ben Tsion ABBA CHAOUL z.ts.l (Or Létsion vol.2 chap.44-6) que l’on peut autoriser.
Il semble que tel est l’usage de notre époque.
Nous avons entendu des choses similaires au nom de notre maitre le Rav z.ts.l.

Questionner Le Rav


8 Halachot Les plus populaires

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

Lire la Halacha

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"ב

ביום שישי הבא עלינו לטובה, יחול ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום שבת, יחול יום תשעה באב, ומאחר ואין להתענות בשבת (מלבד ביום הכיפורים), לכן התענית נדחית ליום ראשון (ממוצאי שבת הבאה), עשירי באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנה......

Lire la Halacha

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"ב), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

Lire la Halacha

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". שבעה עשר בתמוז חל אתמול, בשבת, ומחמת קדושת השבת התענית נדחית להיום. תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהו......

Lire la Halacha


שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

Lire la Halacha

דין סעודה מפסקת בשבת

בכל שנה, בערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכלים לפני תחילת הצום, אחרי חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת. וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשפ"ב) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא ש"ערב תשעה באב" חל ביום השבת,......

Lire la Halacha

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

Lire la Halacha

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תשפ"ב

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, וכן פסקו הרמב&q......

Lire la Halacha