Halacha pourיום חמישי י' כסלו תשפ"א 26 בnovembre 2020

« Mélavé Malka » (le « 4ème repas » de Chabbat)

Question: Y a-t-il une obligation de consommer du pain après la sortie de Chabbat lors du « 4ème repas » (Sé’ouda Révi’it) qui se nomme également « Mélavé Malka »?

Réponse: il est rapporté dans la Guémara Chabbat (119a):
« Chacun doit dresser sa table le vendredi soir, même s’il n’a besoin de manger qu’une quantité de Kazaït (27g). De même, chacun doit dresser sa table le samedi soir (après Chabbat), même s’il n’a besoin de manger qu’une quantité de Kazaït. »
Cela signifie que l’on doit dresser la table en posant une nappe et autre, de façon honorable, aussi bien le vendredi soir que le samedi soir.
Il en ressort apparemment que le « 4ème repas » avec du pain (c'est-à-dire, en procédant à la Nétilat Yadaïm, en récitant la bénédiction du Motsi, et en récitant le Birkat Ha-Mazon) est une obligation comme pour le 1er repas de Chabbat, puisque les 2 repas ont été mentionnés sous la même forme dans la Guémara.

C’est ce qu’en déduit le Gaon de Vilna z.ts.l à partir de l’enchaînement de ces enseignements, que le « 4ème repas » doit se faire impérativement avec du pain.
Quoi qu’il en soit, c’est ainsi qu’ont tranché tous les décisionnaires, le RAMBAM et MARAN dans le Choul’han ‘Arouh’ (chap.300) en citant mot pour mot les propos de la Guémara.

Notre maitre le ‘HYDA z.ts.l ajoute dans son livre Ma’hzik Béra’ha qu’il faut être très vigilant vis-à-vis du « 4ème repas », et lorsqu’on le consomme il faut avoir la pensée de « raccompagner le Chabbat » et de laisser la bénédiction sur les repas des jours de semaine. Ceci, en référence à l’enseignement de la Guémara Péssa’him (103a) qui compare la chose à un roi que l’on raccompagne lors de son départ comme on l’a accueilli lors de son arrivée.
Le livre Tossefett Ma’assé Rav (page 39) rapporte une anecdote au sujet de l’importance de l’obligation de consommer le « 4ème repas ».
En effet, un jour le Gaon de Vilna était malade un samedi soir, et il vomissait sans pouvoir manger quoi que ce soit. Lorsqu’il s’endormit et qu’il fut un peu soulagé, il demanda au milieu de la nuit aux gens de sa maison d’aller vérifier si l’aube n’était pas encore arrivée, et dans ce cas de lui émietter une quantité de un Kazaït (27g) de pain dans un bouillon et de lui donner à manger avec une cuillère afin qu’il puisse accomplir la Mitsva du « 4ème repas ».
Rabbénou Yossef H’aïm (le Ben Ich H’aï) z.ts.l ajoute que l’importance du « 4ème repas » est si grande qu’elle épargne des souffrances du « H’iboutt Ha-Kéver » (terribles souffrances infligées à la personne lorsqu’elle quitte ce monde).

Cependant, notre maitre le Rav Ovadia YOSSEF z.ts.l fait remarquer que selon l’opinion des Guéonim (décisionnaires de l’époque post-talmudique), même s’il est une obligation certaine de consommer le « 4ème repas », malgré tout, il n’est pas obligatoire de le consommer avec du pain.
D’autres de nos maitres les décisionnaires médiévaux tranchent ainsi, qu’il n’est pas obligatoire de prendre le « 4ème repas » impérativement avec du pain, et l’on peut se contenter de consommer des pâtisseries ou de gâteaux (en quantité de Kazaït – 27g), ou bien même des fruits.

Par conséquent, du point de vue Halachique, notre maitre le Rav z.ts.l conclut qu’il est une Mitsva de s’efforcer à consommer du pain lors du « 4ème repas », mais si l’on n’en a pas la possibilité en raison du rassasiement, on peut se baser sur l’opinion des Guéonim et se contenter de consommer des pâtisseries. Si l’on ne peut non plus consommer des pâtisseries, on consommera au moins des fruits. (c’est similairement ce qu’indiquent les propos de notre maitre le H’YDA).

Notre maitre le Rav z.ts.l veillait toujours à prendre le « 4ème repas » avec du pain. Chaque samedi soir, lorsqu’il revenait de son cours hebdomadaire donné à la synagogue « Yazdim » à Jérusalem, il se lavait les mains et prenait le « 4ème repas ».
(A la fin de sa vie, lorsqu’une fois il n’eut pas la possibilité de consommer ce repas en raison de sa maladie, il en ressenti beaucoup de peine et lorsqu’il se confia à l’un de ses proches il lui dit : « Regarde, même la Sé’ouda Révi’it je n’ai pas pu la consommer à cause des douleurs ! »

Dans la prochaine Halacha, nous expliquerons – avec l’aide d’Hachem - le statut des femmes vis-à-vis de cette obligation, ainsi que les propriétés bienfaitrices de cette Mitsva pour les femmes.

Questionner Le Rav


8 Halachot Les plus populaires

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

Lire la Halacha

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

Lire la Halacha

מתנות לאביונים - קורונה

הזכרנו אתמול באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא ש......

Lire la Halacha

דיני ברכת האילנות – מנהג חכמי "פורת יוסף"

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

Lire la Halacha


כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

Lire la Halacha

שבת זכור - קורונה

"זכור את אשר לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"א, נקרא בפרשת תרומה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרשת......

Lire la Halacha

חג הפסח התשפ"א

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבשבועות הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. אולם השנ......

Lire la Halacha

מנהג תיקון ליל שבועות

מנהג תיקון ליל שבועות פשט המנהג בכל תפוצות ישראל, להיות נעורים בליל חג השבועות ולעסוק בתורה, עד עלות השחר, וכמו שכתוב בזוהר הקדוש; חסידים הראשונים לא היו ישנים בלילה הזאת, והיו עוסקים בתורה, ואומרים: בואו לנחול מורשה קדושה לנו ולבנינו בשני העולמות. וכן אמרו עוד בזהר הקדוש: כל אלו שמתקנים התיקון בלי......

Lire la Halacha