Halacha pourיום חמישי כ' אדר תשפ"א 4 בmars 2021

Ustensiles en argent

Question: Des ustensiles en argent – comme une coupe de Kiddouch par exemple – est-il permis de les utiliser pendant Péssah’, alors qu’on les utilise toute l’année?

Réponse: Tous les ustensiles que l’on utilise à froid, c'est-à-dire, que l’on utilise uniquement pour des aliments froids, il est permis de les utiliser pendant Péssah’. Il est suffisant de les frotter correctement au préalable. Cette autorisation a pour raison le fait que les aliments froids ne sont pas absorbés dans les parois de l’ustensile, il n’y a donc pas à craindre qu’ils rejettent leurs goûts dans la nourriture.

A partir de là, si l’on doit débattre au sujet des ustensiles en argent, il est avant tout évident que l’usage est de les utiliser uniquement à froid, comme pour le verre de Kiddouch, ou des plats ou autre … dans lesquels on n’a absolument pas l’usage d’y placer un aliment chaud. Par conséquent, il est suffisant de les nettoyer correctement (3 fois à l’eau), et il sera permis de les utiliser pendant Péssah’, même pour les Mitsvot du Séder.

Cependant, le Mordéh’i écrit (dans son commentaire sur Péssah’im chap.2 sect.574) au nom du Ravéya en ces termes : « Des verres en argent, il est à craindre que l’on y ait parfois introduit du vin et des aromes à proximité du feu, et de ce fait, il faut les Cachériser par immersion dans un ustensile d’eau bouillante sur le feu. » Cela signifie que puisqu’il est probable que l’on ait placé un aliment H’amets chaud dans les ustensiles en argent, on est donc tenu de les immerger dans un ustensile d’eau bouillante se trouvant encore sur le feu (Hag’ala).

Mais notre maitre le RACHBA (vol.1 chap.372) écrit au sujet d’ustensiles que l’on utilise constamment à froid, et dans lesquels on place « parfois » du pain chaud, il est suffisant de les nettoyer uniquement, et il sera permis de les utiliser pendant Péssah’. Il n’est pas nécessaire de les immerger dans l’eau bouillante de la Hag’ala, car pour tout ustensile nous nous fions uniquement à sa « majeure utilisation ». Cela signifie que si l’on utilise en général l’ustensile à froid, même s’il est arrivé de façon exceptionnelle de l’utiliser à chaud, il est suffisant de nettoyer cet ustensile, et il n’est pas à craindre que l’ustensile ait absorbé une fois du H’amets. Conformément aux propos du RACHBA, MARAN tranche cette Halah’a dans le Choulh’an ‘Arouh’ (chap.451).

Le Gaon Rabbénou Ménah’em ‘Azarya de PANO (dans son Chou’t chap.96) tranche lui aussi selon les propos du RACHBA selon lesquels tout ustensile dont l’usage est à froid, même s’il est arrivé exceptionnellement que cet ustensile ait absorbé du H’amets, il n’est pas nécessaire de l’immerger dans l’eau bouillante de la Hag’ala, puisque pour tout ustensile nous nous fions à sa majeure utilisation.

Cependant, le Gaon Rabbi Yossef H’aïm ZONNEFELD z.ts.l objecte sur les propos du RACHBA en disant : Comment pouvons-nous dire que nous nous fions à la majeure utilisation d’un ustensile ? N’est-il pas suffisant que cet ustensile ait absorbé ne serait-ce qu’une seule fois du H’amets qu’il rejettera lors de la prochaine utilisation pendant Péssah’ ?! Quelle logique y a-t-il dans le raisonnement du RACHBA selon lequel nous nous fions à la majeure utilisation de l’ustensile?

Mais notre grand maitre le Rav Ovadia YOSSEF z.ts.l explique que puisque tous les propos du RACHBA ne concernent qu’un ustensile sur lequel se sont écoulés 24 heures depuis sa dernière utilisation à chaud (comme l’écrit explicitement Rabbénou Ménah’em ‘Azarya de PANO sur les propos du RACHBA), selon la Torah cet ustensile n’est concerné par aucun interdit d’utilisation, car au-delà de 24 heures le goût H’amets absorbé dans les parois de l’ustensile se détériore totalement (Ta’am Pagoum). Ce n’est que selon nos maitres qu’un tel ustensile reste interdit à l’utilisation même au-delà de 24 heures depuis sa dernière utilisation à chaud. Ces mêmes maitres interdisant l’utilisation d’un ustensile ayant absorbé un interdit alimentaire, même au-delà de 24 heures après cette absorption, autorisent et tranchent que l’on doit toujours se fier à la majeure utilisation d’un ustensile.

[Il est vrai que selon certains décisionnaires, nous ne pouvons nous baser sur l’argument de la « majeure utilisation » de l’ustensile que dans un cas de doute. Cependant, dans notre cas présent, il ne s’agit que d’une hypothèse et non d’une certitude.]

En conclusion: Tout ustensile dont l’utilisation se fait à froid, comme des ustensiles en argent par exemple, il est permis de l’utiliser pendant Péssah’ après l’avoir laver et nettoyer correctement. Même s’il est à craindre de l’avoir utilisé parfois avec du H’amets chaud, ceci ne représente rien, et il est permis de l’utiliser pendant Péssah’. (H’azon Ovadia-Péssah’ nouvelle édition page 148).

Questionner Le Rav


8 Halachot Les plus populaires

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"א

אתמול, ביום שבת קודש, חל ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום ראשון (ממוצאי שבת), יחול יום תשעה באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנ......

Lire la Halacha

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

Lire la Halacha

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"א), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

Lire la Halacha

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשּׁ......

Lire la Halacha


אכילה בלא נטילת ידים

בהלכה הקודמת ביארנו שאין להקל לבטל נטילת ידים שקודם אכילת לחם, ואפילו אם אינו נוגע בידיו בפת, כגון שאוחז את הפת באמצעות כפפות או מפית וכדומה, גם כן אין להקל בזה לבטל תקנת רבותינו, והעושה כן מבטל תקנת נטילת ידים. ובסוף דברינו כתבנו שעדין ישנו אופן שבו יש להקל בזה לאכול על ידי מפית, וכמו שנבאר. בגמ......

Lire la Halacha

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

Lire la Halacha

תשעה באב במוצאי שבת – בגדים לתשעה באב

בברייתא במסכת תענית, (דף ל.), מבואר שגזרו רבותינו על חמשה עינויים שחייב כל אדם לנהוג בהם ביום תשעה באב, ואלו הם: אכילה ושתיה, רחיצה, סיכה (שהיו סכין את הגוף בשמן וכדומה), נעילת הסנדל (כלומר, נעילת נעליים העשויים מעור), ותשמיש המטה. ואמרו רבותינו (תענית ל ע"ב), כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה......

Lire la Halacha

שאלה: האם מותר לאכול דגים בחלב או בחמאה

תשובה: שנינו במסכת חולין (דף קג:) כל בשר אסור לבשל בחלב, חוץ מבשר דגים וחגבים. ומבואר אם כן שמעיקר הדין אין בכלל האיסור של בישול ואכילת בשר וחלב, איסור לבשל דגים עם חלב, משום שבשר דגים אינו בכלל "בשר" שאסרה תורה, ואף אינו אסור מגזירת חכמים. אולם מרן הבית יוסף (בסימן פז), כתב, שמכל ......

Lire la Halacha