Halacha pourיום חמישי י"ד אלול תש"פ 3 בseptembre 2020

Réconciliation par un intermédiaire

Question: Celui qui a fauté envers son prochain, doit-il aller lui-même lui demander pardon, ou bien lui est-il possible d’envoyer d’abord un intermédiaire
afin de l’apaiser?

Réponse: Nous pouvons apprendre à partir du sens premier des propos du RAMBAM (règles du repentir chap.2) que l’homme qui faute envers son prochain – par exemple, en le vexant ou autre – est tenu d’aller lui-même l’apaiser et lui demander pardon sur ce qui s’est passé. Ce n’est que dans le cas où son prochain refuse de lui pardonner qu’il doit lui envoyer des intermédiaires pour l’apaiser, comme l’écrit le RAMBAM en détails.

Il existe un usage pratiqué par certains selon lequel lorsqu’une personne a fauté envers son prochain et l’a irrité verbalement, un intermédiaire pénètre chez l’offensé afin de ramener la paix entre eux. Puis, lorsque l’intermédiaire a parlé avec l’offensé, c’est l’offenseur lui-même qui entre chez l’offensé et lui demande pardon.
Le Gaon Rabbi Ya’akov BEN H’ABIB (dans ‘Ein Ya’akov sur Yoma) déduit de l’enseignement du RAMBAM cité plus haut que cet usage est une erreur, car l’offenseur doit aller de lui-même dès le début auprès de l’offensé, et lui demander pardon jusqu’à l’obtenir.

En réalité, de très nombreux et grands décisionnaires citent les propos de Rabbi Ya’akov BEN H’ABIB sur le plan pratique. Parmi ces décisionnaires : le Kénesset Ha-Guédola ; le Baït H’adach, et d’autres …

Mais le Gaon auteur du Péri H’adach (chap.606) écrit que les propos du Gaon Rabbi Ya’akov BEN H’ABIB n’impliquent rien.
Dans son livre Lé-H’aïm Biroushalaïm, le Gaon Rabbi H’aïm FALLAG’I cite les propos du livre Yéffé Mar’é qui conteste l’opinion du Gaon Rabbi Ya’akov BEN H’ABIB sur ce point, et atteste que l’on doit toujours agir de la façon la plus efficace pour atteindre l’objectif qui est l’apaisement de l’offensé. On ne doit pas tenir compte du moyen employé pour apaiser l’offensé. Il cite une preuve à cela à partir des propos du Midrach au sujet d’Aharon Ha-Cohen qui avait l’usage d’apaiser l’offensé et d’augmenter la paix parmi les gens. Puis, les parties en querelles se retrouvaient et s’apaisaient mutuellement.
Notre maître le Rav z.ts.l fait lui aussi la remarque (dans son livre Chou’t Yéh’avé Da’at vol.5 chap.44, et dans son livre sur les Yamim Noraïm page 240) à partir du Midrach au sujet des frères de Yossef qui envoyèrent d’abord les enfants de Bilha afin d’apaiser Yossef et lui demander pardon pour l’avoir vendu comme esclave, et ce n’est qu’ensuite qu’ils se présentèrent devant lui.

Même si en réalité il n’est pas forcément justifié de réfuter l’opinion de Rabbi Ya’akov BEN H’ABIB à partir des propos du Midrach, malgré tout, notre maître le Rav z.ts.l écrit que sur le plan pratique, lorsqu’on a fauté envers son prochain, on est tenu d’aller le trouver soi-même pour l’apaiser, et ne pas envoyer d’intermédiaire.
Cependant, tout dépend du cas. Si l’on sait que l’on affaire à une personne facile à apaiser et que l’on estime qu’il sera plus facile d’apaiser l’offensé en lui envoyant une personne respectable choisie parmi ses amis qui saura lui parler et le convaincre d’accepter de pardonner, on devra agir ainsi, et ensuite, on se présentera devant l’offensé, on lui demandera pardon conformément au Din, et le pardon sera accepté.

Il est enseigné dans les Pirké Dé-Ribbi Eli’ezer (chap.46) que le Satan met chaque jour en accusation le peuple d’Israël, mais le jour de Yom Kippour, il prend sa défense et dit à Hachem: « Tu possèdes un peuple unique au monde, car ils sont semblables aux anges du service Divin. Les anges sont honnêtes, Israël sont honnêtes ; les anges vivent en paix entre eux ; Israël vivent en paix entre eux.
A ce moment là, Hachem écoute son témoignage et pardonne leurs fautes.
Le sage entend et en tire la leçon …

Questionner Le Rav


8 Halachot Les plus populaires

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

Lire la Halacha

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

Lire la Halacha

מתנות לאביונים - קורונה

הזכרנו אתמול באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא ש......

Lire la Halacha

דיני ברכת האילנות – מנהג חכמי "פורת יוסף"

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

Lire la Halacha


כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

Lire la Halacha

שבת זכור - קורונה

"זכור את אשר לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"א, נקרא בפרשת תרומה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרשת......

Lire la Halacha

חג הפסח התשפ"א

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבשבועות הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. אולם השנ......

Lire la Halacha

מנהג תיקון ליל שבועות

מנהג תיקון ליל שבועות פשט המנהג בכל תפוצות ישראל, להיות נעורים בליל חג השבועות ולעסוק בתורה, עד עלות השחר, וכמו שכתוב בזוהר הקדוש; חסידים הראשונים לא היו ישנים בלילה הזאת, והיו עוסקים בתורה, ואומרים: בואו לנחול מורשה קדושה לנו ולבנינו בשני העולמות. וכן אמרו עוד בזהר הקדוש: כל אלו שמתקנים התיקון בלי......

Lire la Halacha