Halacha pourיום רביעי כ"א חשון תשפ"ב 27 בoctobre 2021

Quand peut-on parler après avoir réciter une bénédiction sur un aliment?

Question: A quel moment est-il permis de parler lorsqu’on a récité une bénédiction sur un aliment ? Est-il permis de parler immédiatement après avoir introduit l’aliment dans la bouche et après avoir ressentit le goût de l’aliment, ou bien faut-il attendre d’avaler l’aliment pour être autorisé à parler?

Réponse: Il est expliqué dans la Guémara Bérah’ot (40a) ainsi que dans le commentaire de Rachi sur place, qu’il est interdit de parler entre la bénédiction sur un aliment et sa consommation, car en agissant ainsi, on réalise une interruption entre la bénédiction et la consommation, et dans ces conditions, la bénédiction n’est plus rattachée à la consommation, comme nous l’avons développé à plusieurs reprises.
Nous apprenons à partir de là que si - par erreur - on s’est interrompu verbalement entre la bénédiction et la consommation, la bénédiction a été récitée en vain et il faut de nouveau la réciter. C’est ainsi que tranchent les décisionnaires ainsi que MARAN dans le Choulh’an ‘Arouh’.

Interruption entre la bénédiction et la consommation
Cependant, il existe des cas où même si l’on s’est interrompu entre la bénédiction et la consommation, on ne récite pas de nouveau la bénédiction.
En effet, si l’interruption verbale avait un lien avec l’aliment sur lequel la bénédiction a été récitée, par exemple lorsqu’on récite la bénédiction sur le pain et qu’on s’aperçoit que le sel n’est pas à table, si l’on a dit : « Apportez le sel », dans un tel cas, on ne récite pas de nouveau la bénédiction, car des propos en rapport avec la bénédiction ne représentent pas une interruption entre la bénédiction et la consommation.
Bien évidemment, tout ceci n’est valable qu’à postériori, mais à priori il est absolument interdit de s’interrompre entre la bénédiction et la consommation.

Interruption entre la bénédiction et le moment d’avaler, mais après avoir gouté l’aliment
Les décisionnaires débattent sur un cas:
Une personne qui a seulement gouté un aliment mais qui ne l’a pas encore avalé, peut-elle parler avant d‘avaler ou non ? De même, une personne qui introduit un bonbon dans la bouche et qui ressent immédiatement le goût, mais qui n’en a pas encore avalé une partie, peut-elle parler ou bien faut-il attendre d’avaler un morceau du bonbon?

Cette discussion prend sa source dans une autre question:
La bénédiction sur l’aliment a-t-elle été instaurée en raison du profit qu’il procure à la bouche, ou bien en raison d’une véritable consommation, comme le texte dit : « Tu consommeras, tu seras rassasié et tu réciteras la bénédiction ».
Or, puisque de nombreux décisionnaires tranchent que l’on est tenu d’attendre que l’on avale pour être autorisé à parler, il est souhaitable de s’imposer à priori la rigueur de ne pas parler jusqu’au moment ou l’on a avalé une partie de l’aliment.
Cependant, notre maitre le Rav Ovadia YOSSEF z.ts.l tranche que si l’on a parlé après avoir seulement gouté l’aliment sans l’avoir avalé, on ne récite pas de nouveau la bénédiction sur l’aliment, puisque la bénédiction n’a pas été instaurée sur le fait d’avaler mais sur le début de la consommation, immédiatement lorsque la bouche en tire une satisfaction.

Conclusion: Il est interdit de prononcer la moindre parole après avoir récité une bénédiction alimentaire, jusqu’à ce que l’on avale une partie de l’aliment.
Si par erreur quelqu’un s’est interrompu verbalement entre la bénédiction et la consommation, mais que le contenu de ses propos était en rapport avec la bénédiction - par exemple lorsqu’on a récité la bénédiction sur le pain et que l’on a ensuite dit « apportez le sel » - on ne récite pas de nouveau la bénédiction.
De même, si par erreur on s’est interrompu verbalement après la bénédiction mais que l’on a au moins gouté l’aliment, on ne récite pas de nouveau la bénédiction, même si l’on n’a pas encore avalé.

Questionner Le Rav


8 Halachot Les plus populaires

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

Lire la Halacha

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק......

Lire la Halacha

מתנות לאביונים

הזכרנו באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? מצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאים לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאב......

Lire la Halacha

אכילת מאכלי חלב אחרי אכילת עוף

בהלכה הקודמת ביארנו באופן כללי שיש להמתין שש שעות בין אכילת מאכלי בשר לאכילת מאכלי חלב, משום שטבע הבשר שנשארות ממנו שאריות בין השיניים, וגם משום שהבשר נותן טעם בפה למשך זמן ארוך. כתב הרמב"ם (בסוף פ"ט מהלכות מאכלות אסורות), מי שאכל בשר, בין בשר בהמה ובין בשר עוף, לא יאכל אחריו (מאכל) חלב......

Lire la Halacha


אילו כלים טעונים טבילה

בהלכה הקודמת נתבאר שכלים הנקחים מן הגוי, כגון כלים שהיצרן שלהם אינו יהודי, חייבים טבילה במקוה טהרה לפני השימוש בהם. אולם יש לדעת שאין חיוב טבילה, אלא בכלים שהם "צרכי הסעודה", כגון כוסות וצלחות, קערות וקומקומים, וכיוצא בהם, שמשתמשים בהם לצורך אכילה ושתיה, אבל שאר כלים, כגון מספריים וכיוצא ב......

Lire la Halacha

כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

Lire la Halacha

החמץ בפסח – שנת התשפ"ב – תקנת מרן זצ"ל

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

Lire la Halacha

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"ב, נקרא בפרשת ויקרא), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "......

Lire la Halacha