Halajá paraיום שני י"ד כסלו תשפ"א 30 בnoviembre 2020

ÉSTA HALAJÁ SE EDITA PARA LA ELEVACIÓN DEL ALMA DE

HAJAM YOM TOV YEDID HALEVY BEN ZAKIE Z"L

NEW YORK

PELIGRO DE VIDA EN SHABBAT –CONTINUACIÓN-

Pregunta: La persona que profana el Shabbat en beneficio de un enfermo cuya vida se hallaba teóricamente en peligro y posteriormente se evalúa que no existía peligro de vida ¿debe la persona que profanó el Shabbat expiar el pecado que cometió involuntariamente?

Respuesta: Obviamente, aquella persona que profanó el Shabbat voluntariamente y posteriormente se retracta –teshuba-, debe realizar lo necesario para expiar el grave pecado que cometió. Las directivas de cómo debe proceder para expiar su pecado debe pedirlas de una autoridad rabínica experimentada y competente.

Sin embargo, aquel que profana el Shabbat para salvar una vida, como vimos anteriormente cumple con un precepto de la Torá. E incluso afirma el Talmud (Yoma 84) que quien se apresura a profanar el Shabbat para salvar una vida es ponderado. E incluso esta profanación debe realizarse, eventualmente, por los grandes rabinos y no es preciso que intermedie una persona común. De hecho, está prohibido que el rabino no proceda y llame a otra persona pues así se estaría induciendo a pensar que existe algún tipo de limitación o prohibición en profanar el Shabbat para salvar una vida cuando en realidad es un precepto, como dijimos más arriba.

Algunas mujeres, después de haber socorrido a un enfermo en Shabbat o tras haber ayudado a una parturienta ayunan para expiar su supuesta trasgresión. Sin embargo, escribe nuestro maestro Rabí Ovadia Yosef z”l que se trata de una acción necia y sin sentido, pues la profanación del Shabbat en caso de peligro de vida es un precepto de la Torá que no supone ninguna prohibición. De hecho, la Torá autorizó la circuncisión en Shabbat, si el niño nace en Shabbat, y el mohel –rabino que realiza la circuncisión- realiza la misma sin ninguna vacilación y a nadie se le ocurre pensar que debe expiar por cumplir con dicho precepto.

Y aún cuando posteriormente se compruebe que no era necesario profanar el Shabbat pues el enfermo no se hallaba en peligro, por ej. la mujer embarazada que siente contracciones y su marido la traslada al hospital con su vehículo y la mujer se recupera y no da a luz sino unos días mas tarde, no debe su esposo realizar ningún acto para expiar la profanación del Shabbat ya que lo hizo con absoluta autorización, ya que todo lo que realizó lo hizo bajo la total aceptación de la Torá.

Y así lo dictamina el Sh. Aruj, donde escribe que si un enfermo necesita un higo en Shabbat y diez personas, cada uno por su lado corre a recolectar un higo del árbol, todos realizan una acción loable y de hecho cumplen el precepto de tratar de salvar una vida.

En la obra de responsas “Binian Tzion” cita una de las preguntas a un rabino que, fue autorizado a comer en Quipur debido a su estado y así lo indicaban los médicos. Posteriormente, cuando se recuperó, se sintió mal por haber profanado el día tan sagrado cuando en realidad no sentía la necesidad imperiosa de comer, sólo procedió según la indicación de los galenos.

Y le respondió el rabino que no debía sentir ningún tipo de arrepentimiento ya que incluso si el enfermo afirma que no precisa comer pero lo médicos indican lo contrario, la halajá establece que debe comer. Y –continúa diciendo el rabino- tengo la plena certeza de que no necesita ningún tipo de expiación ya que procedió según indica la Torá . Y de hecho ningún enfermo se restablece sino hasta que le haya perdonado todos sus pecados.

En conclusión, incluso ante la duda de que existe peligro de vida se debe proceder y de ser necesario profanar el Shabbat. Si posteriormente se comprueba que dicha profanación no fue necesaria, no requiere ningún tipo de expiación.​

Pregunta al Rav


Las 8 Halajot más populares

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

Para la lectura de la Halajá

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

Para la lectura de la Halajá

מתנות לאביונים - קורונה

הזכרנו אתמול באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא ש......

Para la lectura de la Halajá

דיני ברכת האילנות – מנהג חכמי "פורת יוסף"

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

Para la lectura de la Halajá


כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

Para la lectura de la Halajá

שבת זכור - קורונה

"זכור את אשר לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"א, נקרא בפרשת תרומה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרשת......

Para la lectura de la Halajá

חג הפסח התשפ"א

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבשבועות הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. אולם השנ......

Para la lectura de la Halajá

מנהג תיקון ליל שבועות

מנהג תיקון ליל שבועות פשט המנהג בכל תפוצות ישראל, להיות נעורים בליל חג השבועות ולעסוק בתורה, עד עלות השחר, וכמו שכתוב בזוהר הקדוש; חסידים הראשונים לא היו ישנים בלילה הזאת, והיו עוסקים בתורה, ואומרים: בואו לנחול מורשה קדושה לנו ולבנינו בשני העולמות. וכן אמרו עוד בזהר הקדוש: כל אלו שמתקנים התיקון בלי......

Para la lectura de la Halajá