Halacha for יום ראשון ב' ניסן תשפ"ב 3 בApril 2022

A Stringent Guest on Pesach

Question: I customarily observe several stringencies during Pesach, for instance, regarding Kashrut issues. If I am invited to someone else’s home during Pesach, may I eat there?

Answer: If one observes stringencies regarding several laws but the stringencies are not mandated by the letter of the law, for instance, if one only abides by a specific Kashrut supervision, if one does not consume commercially-produced food products during Pesach, or if one only consumes Shemura Matzah on Pesach, and the like, and now finds one’s self being hosted by family members or friends who do not abide by the same stringencies, must one abstain from partaking of any foods there because the vessels and utensils have all absorbed flavor from the foods one customarily has abstained from or is it permissible for one to partake of such foods when one is a guest?

The first Posek to discuss this issue was the great Radbaz, Rabbeinu David ben Zimra, in his responsa (Volume 4). There was an incident where several sages in a certain city abstained from eating meat slaughtered by certain ritual slaughterers since they were not so careful regarding some of the details of the slaughtering process (although there was no concrete prohibition proven). It so happened that one of the noblemen of the city invited these sages to his home for meal and those sages refused to eat because they claimed that the individual must kasher his dishes and vessels since he had cooked meat slaughtered by the above people and according to their stringent behavior, these dishes had absorbed flavor from non-kosher meat and could not be used.

The Radbaz writes that what these sages did by prohibiting this nobleman’s dishes was incorrect for several reasons. Firstly, most slaughterers were acting in accordance with Halacha. Secondly, the flavor absorbed by the dishes does not retain the same law as the foods themselves. He proceeds to provide proofs and sources for the fact that using dishes absorbed with a given flavor is not tantamount to eating the foods themselves.

The Radbaz continues and writes that in a situation where there is no clear and present prohibition, one should not make waves by making changes that may create hard feelings and strife. Since there were many doubts involved here, there was room for leniency and the sages being hosted were permitted to eat the foods they were served in the nobleman’s home.

The Radbaz writes that even he would customarily eat out in other people’s homes even though they had cooked eggplants and in his opinion, eggplant was a form of fruit which would subject it to the laws of Orla (meaning that fruits grown during a trees first three years of being planted are forbidden for consumption and benefit; most eggplants are grown during those initial three years). Nevertheless, he writes, “I do not abstain from people’s homes although they surely eat eggplants, for this is not a clear and present prohibition since some consider it a vegetable (which is not subject to the laws of Orla). Certainly, there is no reason to require them to kasher their dishes and make them appear like ignoramuses. Rather, one who wishes to act stringently should do so in one’s own home, for this causes needless strife, baseless hatred, and a desecration of Hashem’s name.”

Based on the above, the great Rishon Le’Zion, Hagaon Harav Yitzchak Yosef Shlit”a , rules in his Yalkut Yosef on the laws of Pesach (Chapter 453): “If one observes a certain stringency and is being hosted by those who do not, one may eat from their dishes and utensils and one should not insult them by not eating their food until they kasher their dishes.”

It goes without saying that we are not discussing an actual prohibition. However, if one knows that one’s host is not careful regarding the laws of Kashrut, such as milk and meat, Pesach, and the like, one should not eat his food at all, even if this will cause strife. One should be intelligent enough to avoid situations like these in the first place.

Ask the Rabbi


8 Halachot Most Popular

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

Read Halacha

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"ב

ביום שישי הבא עלינו לטובה, יחול ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום שבת, יחול יום תשעה באב, ומאחר ואין להתענות בשבת (מלבד ביום הכיפורים), לכן התענית נדחית ליום ראשון (ממוצאי שבת הבאה), עשירי באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנה......

Read Halacha

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"ב), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

Read Halacha

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". שבעה עשר בתמוז חל אתמול, בשבת, ומחמת קדושת השבת התענית נדחית להיום. תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהו......

Read Halacha


שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

Read Halacha

דין סעודה מפסקת בשבת

בכל שנה, בערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכלים לפני תחילת הצום, אחרי חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת. וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשפ"ב) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא ש"ערב תשעה באב" חל ביום השבת,......

Read Halacha

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

Read Halacha

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תשפ"ב

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, וכן פסקו הרמב&q......

Read Halacha