Halacha for Tuesday 18 Av 5781 July 27 2021

“Do Not Stand Idly by the Blood of Your Fellow”

Question: There are occasionally signs posted in the synagogue requesting that the public pray for a specific ill individual and the sign states his/her name. Is one obligated to pray for an individual one knows is sick?

Answer: The Gemara (Sanhedrin 73a) states: “From where do we derive that if one sees one’s friend drowning in the river, being dragged by a wild beast, or being attacked by bandits that one must save him? This is why the Torah teaches, ‘Do not stand idly by the blood of your fellow.’”

This means that if one sees one’s friend in a situation that he may die as a result of and one is in a position to save him, one is obligated to do so. If one does not do so, one has transgressed the above Torah prohibition.

Based on the above, some have offered that if one knows someone is sick, just as there is an obligation to save him with medications and other methods necessary to save his life, one is likewise obligated to pray for his recovery, for prayer certainly benefits the ill individual and is certainly one of the things that brings about healing and salvation from death to life.

Nevertheless, there is a distinction between these issues. The great Rishon Le’Zion Hagaon Rabbeinu Yitzchak Yosef Shlit”a writes in his Yalkut Yosef (Chapter 116) that it is more understandable that the prohibition of not standing idly by the blood of one’s fellow applies only to natural means of saving one’s life, such as if one sees one’s friend drowning in the river, one must save him. Similarly, if one knows of an ill individual and can heal him with medication and the like and one does not, one transgresses the prohibition of standing idly by one’s fellows blood. However, it does not seem that one who abstains from praying for an ill individual is liable for transgressing this Torah law and it only seems to be a manifestation of withholding kindness, for everyone is commanded to perform kind acts to others and prayer for another is certainly an act of kindness above all others.

Indeed, the Navi in Sefer Shmuel (Chapter 12) states that one who is able to pray for a friend and does not do so is considered a sinner. When the Jewish nation requested that Shmuel Ha’Navi pray for them, he replied with the issues that they would have to repent for. He added, “Moreover, as for me, far be for me that I should sin against Hashem in ceasing to pray for you; but I will instruct you in the good and right way.” Our Sages (Berachot 12b) derived from here that anyone who has the opportunity to pray for one’s friend and does not do so is considered a sinner.

Thus, when one knows that an individual is ill, one should pray for this person, even briefly. In this way, one performs the Mitzvah of performing acts of loving-kindness. We have indeed witnessed how Maran zt”l would occasionally raise his eyes from his books while studying Torah and would notice a note with the name of person that required Heavenly salvation, he would immediately pray briefly for that individual and would bless him from the bottom of his heart.

Ask the Rabbi


8 Halachot Most Popular

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

Read Halacha

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק......

Read Halacha

מתנות לאביונים

הזכרנו באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? מצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאים לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאב......

Read Halacha

כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

Read Halacha


החמץ בפסח – שנת התשפ"ב – תקנת מרן זצ"ל

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

Read Halacha

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"ב, נקרא בפרשת ויקרא), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "......

Read Halacha

חג הפסח התשפ"ב

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

Read Halacha

"זכר למחצית השקל" - יום ז' באדר

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שחזרנו וקראנו לא מזמן גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, ה......

Read Halacha