Halacha for יום חמישי כ"ד אייר תשפ"א 6 בMay 2021

Donating Tzedakah (Charity) in Order for One’s Son to Recover From an Illness

Question: Is it permissible to donate a sum of money to charity in the merit of which someone should become healed or for any other personal request or is it improper to do this since the Mitzvah is not being performed for the sake of Heaven, rather, for one’s personal purposes?

Answer: The Gemara in Masechet Pesachim (8a) teaches us that our Sages said: “If one says, ‘I am hereby donating a certain amount of money to Tzedakah in order for my son to live,’ he is a completely righteous person” and there is nothing wrong with doing so.

The Gemara (Baba Batra 10b) states that charities donated by the kings of the nations of the world is only for their own personal benefit, as it is written in the book of Ezra that the king would donate charity so that Hashem would do good for him and his children. The Gemara questions this, for it seems based on the above statement that if one donates Tzedakah “in order for my son to live,” such a person is completely righteous that there is nothing wrong with donating charity for a personal reason. The Gemara explains that there is a difference between the Jewish nation and the kings of the nations of the world, for when the Jewish nation does so, they intend to donate this money for the sake of Heaven as well since if the person the relative has donated Tzedakah for does not end up being healed and instead passes away, the relative who donated the charity does not regret donating the sum; rather, one humbly accepts the decree from Heaven. On the other hand, regarding the kings of the nations of the world mentioned in the Gemara who would hope for Hashem’s goodness, if they would know that Hashem would not accept their prayer in this world, they would regret ever donating the charity.

Based on this, the Gemara teaches us that there is nothing wrong with one who donates a sum of money to charity in order for one’s son to be healed, for ultimately, one intends to donate the money even if, G-d-forbid, one’s son does not recover. One is merely requesting that the merit created by the money donated to charity help one’s son recover; however, this is regardless of one’s will to donate money to charity because doing so is a great Mitzvah.

Similarly, Rashi in his commentary on the above Gemara in Pesachim explains that we do not say that because one donates this sum of money in order for one’s son to be healed that this action is considered not for the sake of Heaven; rather, we say that one has fulfilled the Mitzvah of giving charity as his Creator has commanded him and one intends this to serve one’s own purposes as well, i.e. for one’s son to live.

Maran Rabbeinu Ovadia Yosef zt”l proves from here that any action one performs for the sake of Heaven and  intends for this to be for one’s own benefit as well, for instance, one who eats on Shabbat in honor of Shabbat and in order to make the holy Shabbat enjoyable as per Hashem’s command while also having in mind one’s own personal enjoyment, we do not say that one is performing the Mitzvah not for the sake of Heaven; rather, since one’s intentions include doing so for the sake of Heaven as well, it is indeed considered that one is doing so for the sake of Heaven and one’s reward shall be great. Many other great Poskim write accordingly.

This concept has other far-reaching ramifications regarding the Mitzvah of Yibum (levirate marriage). This Torah commandment entails one brother marrying his deceased brother’s widow if the deceased brother left over no children in order to establish a name for the deceased brother. The Gemara in Masechet Yevamot (39b) tells us that Abba Shaul maintains that if the brother does not intend for this to be for the sake of Heaven, rather, he wishes to marry his brother’s widow because of her beauty, wealth, and the like, he may not marry his deceased brother’s wife, for the Torah only permits him to marry her when he intends to do so for the sake of Heaven. However, if this is not the case, this constitutes a severe prohibition.

It is nevertheless common that the deceased’s brother claims that although his intentions are not purely for the sake of Heaven, he nonetheless intends to fulfill the Mitzvah of his Creator in order to establish a name for his deceased brother as well. In this scenario, is it considered that he is doing so for the sake of Heaven or not? Based on what we have discussed above, we can prove that as long as some thoughts of doing so for the sake of Heaven are mixed into one’s intentions, one is in fact considered to be doing so for the sake of Heaven and we sometimes suggest to the brother that he perform the Mitzvah of Yibum by marrying his deceased brother’s widow and establishing an everlasting name for his brother, in accordance with the opinion of Maran Ha’Shulchan Aruch.

Summary: One may donate charity in order for a relative to recover from an illness, for one intends to do so for the sake of Heaven as well, in order to fulfill Hashem’s commandment. The same applies to the fulfillment of any Mitzvah which one performs for one’s own benefit as well. If one intends to perform a Mitzvah solely for the sake of Heaven, this is an especially unique Mitzvah, for such Mitzvot cause Hashem great satisfaction and are the most desired by Hashem.

Ask the Rabbi


8 Halachot Most Popular

הדלקת נרות חנוכה

מצוות ההדלקה בכל שמונת ימי החנוכה, שיחלו מיום ראשון (ליל יום שני) שבשבוע הבא, מצוה להדליק נר חנוכה. והספרדים נוהגים שמדליקים מנורת חנוכה אחת בכל בית. ואילו האשכנזים נוהגים שכל אחד ואחד מבני הבית מדליק חנוכה לעצמו. כמות השמן כשמדליקים נרות חנוכה, צריך לדאוג שיהיה בנר מספיק שמן כדי שידלוק ל......

Read Halacha

נר שבת ונר חנוכה, סדר ההדלקה

נחלקו רבותינו הראשונים, מהו סדר הקדימה בהדלקת נרות חנוכה ונרות שבת. כלומר, האם יש להדליק תחילה נרות שבת, ולאחר מכן נרות חנוכה, או שיש להקדים ולהדליק נרות חנוכה קודם? ולדעת הרב בעל הלכות גדולות (המכונה בה"ג), יש להקדים את הדלקת נרות חנוכה להדלקת נרות שבת. וטעמו של בעל הלכות גדולות הוא, משום ש......

Read Halacha

סידור הכלים בשעת ברכת המזון

שאלה: האם מותר לי לסדר את הכלים שנותרו על השלחן בשעה שאני מברך ברכת המזון? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (דף טז.), אמרו, שפועלים, שהם עסוקים כל הזמן במלאכתם, אינם יכולים לברך בשעת העבודה את ברכת המזון. ומכאן למד מרן הבית יוסף (בסוף סימן קצא), שאסור לעשות מלאכה בשעה שמברכים ברכת המזון. (וכן מפורש בירוש......

Read Halacha

משמעות יום ט"ו בשבט - ודברים לליל ט"ו בשבט

הלילה (ליל יום שני), יחול ליל ט"ו בשבט. יום ט"ו בשבט הוא "ראש השנה לאילנות" (ראש השנה דף ב.), ומקובל לחשוב, שכשם שביום א' בתשרי שהוא יום ראש השנה, דנים את כל באי עולם, לחיים או למוות, לעושר או לעוני וכדומה, כמו כן ביום ט"ו בשבט, דנים בשמים על האילנות וקובעים מה יהיה ג......

Read Halacha


אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

Read Halacha

אדם המתארח במוצאי שבת של חנוכה

שאלה: בן נשוי המתארח אצל אביו לשבת. היכן ידליק נרות במוצאי שבת? תשובה: בן נשוי המתארח אצל אביו, למנהג הספרדים, שרק בעל הבית מדליק נרות, הרי הבן יוצא ידי חובה בהדלקת הנר של אביו, שהוא מתארח אצלו ואוכל משולחנו. (ולמנהג האשכנזים, בלאו הכי כל אחד מבני הבית מדליק בפני עצמו). והשאלה הנשאלת היא לגבי ......

Read Halacha

דיני אכסנאי ואורח והחיילים בצבא

שאלה: מי שיוצא מביתו להתארח או לשרת בצבא בימי החנוכה, כיצד עליו לנהוג? תשובה: היוצא לדרך בימי חג החנוכה ומתארח בבית חברו, יש לדון אם עליו להדליק במקום שנמצא שם או לא. ויש בזה חילוק, אם יש מי שמדליק נרות בביתו, אם לא. מי שמדליקים נרות בביתו הנוסע מביתו, אבל אשתו או אחרים מבני ביתו נמצאים בבית......

Read Halacha

תענית עשירי בטבת

היום הוא יום תענית "עשרה בטבת". ולכן נדבר מענינו של יום עשירי בטבת ביום עשירי לחודש טבת, סמך מלך בבל על ירושלים כדי להחריבה, כמו שנאמר בספר יחזקאל (פרק כד) "וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי בַּשָּׁנָה הַתְּשִׁיעִית בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי (הוא חודש טבת) בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ לֵאמֹר, בֶּן אָד......

Read Halacha