Halacha for יום ראשון כ"א חשון תשפ"א 8 בNovember 2020

If One is Unsure Whether or Not One Has Inserted “Retzeh Ve’Hachalitzenu” into Birkat Hamazon

The Halacha is clear that since Birkat Hamazon is a Torah obligation, as the verse states, “And you shall eat and you shall be satisfied and you shall bless Hashem, your G-d,” if one is unsure whether or not one has recited Birkat Hamazon, one must recite Birkat Hamazon over again based on the rule, “When in doubt regarding a Torah law, one must act stringently.” It seems that the same should apply to one who is unsure whether or not he has recited “Retzeh Ve’Hachalitzenu” on Shabbat, for since we know that if one forgets to insert “Retzeh Ve’Hachalitzenu” one must repeat Birkat Hamazon, the same should apply that even when one is unsure, one must likewise repeat Birkat Hamazon.

Nevertheless, the truth of the matter is that although reciting Birkat Hamazon is a Torah obligation, inserting “Retzeh Ve’Hachalitzenu” is not. Many Rishonim write likewise including the Tashbetz, in his work on Masechet Berachot (49a), and others. Based on this, it would seem that when one is unsure if he has recited “Retzeh Ve’Hachalitzenu” or not, one need not repeat Birkat Hamazon based on the rule, “When in doubt regarding a rabbinic law, one acts leniently,” for according to Torah law, one has fulfilled his obligation of reciting Birkat Hamazon even without inserting “Retzeh Ve’Hachalitzenu.”

Nevertheless, the Responsa Besamim Rosh, Chapter 287 (which is attributed mostly to Rabbeinu Asher, the Rosh) states that since the assumption is that one has recited Birkat Hamazon the way one usually would during the rest of the week, we must therefore assume that one has omitted “Retzeh Ve’Hachalitzenu” and one must therefore repeat Birkat Hamazon similar to the law of one who is certain that he has not inserted “Retzeh Ve’Hachalitzenu” into Birkat Hamazon.

After dealing with this matter lengthily in his Responsa Yabia Omer (Volume 7, page 68), Maran Rabbeinu Ovadia Yosef zt”l writes that although we usually follow the assumption that one follows one’s routine with regards to prayer and the like, nevertheless, regarding Birkat Hamazon on Shabbat there is an argument which counteracts this assumption which is that since the fear of Shabbat rests on an individual on Shabbat, for on Shabbat there is indeed a unique aura and one is therefore careful not to transgress the prohibitions of Shabbat at all times, there is thus room to assume that, on the contrary, one did not forget to insert “Retzeh Ve’Hachalitzenu.” Although this is still an uncertainty, since we have already explained that inserting “Retzeh Ve’Hachalitzenu” is only a rabbinic law, we must therefore follow the rule of “When in doubt regarding a rabbinic law, one acts leniently.” Thus, halachically speaking, in our scenario one would not repeat Birkat Hamazon.

Summary: If one concludes Birkat Hamazon (after the first and second Shabbat meals) and becomes unsure whether or not he has inserted “Retzeh Ve’Hachalitzenu” into Birkat Hamazon, one will not repeat Birkat Hamazon since the essence of reciting “Retzeh Ve’Hachalitzenu” is only based on a rabbinic law. One need not be concerned that one has followed his regular weekday routine of reciting Birkat Hamazon without inserting “Retzeh Ve’Hachalitzenu” since one is surrounded by the aura of Shabbat and one may therefore assume that one did remember to insert “Retzeh Ve’Hachalitzenu.”

If after reciting “Boneh Yerushalayim” one becomes unsure whether or not one has recited “Retzeh Ve’Hachalitzenu” and one did not yet begin the blessing of “La’ad Ha’el Avinu,” one may correct this by inserting the blessing of “Baruch Ata Hashem etc. Shenatan Shabbatot etc.” as we have discussed in the previous Halacha.

Ask the Rabbi


8 Halachot Most Popular

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"א

אתמול, ביום שבת קודש, חל ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום ראשון (ממוצאי שבת), יחול יום תשעה באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנ......

Read Halacha

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

Read Halacha

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"א), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

Read Halacha

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשּׁ......

Read Halacha


אכילה בלא נטילת ידים

בהלכה הקודמת ביארנו שאין להקל לבטל נטילת ידים שקודם אכילת לחם, ואפילו אם אינו נוגע בידיו בפת, כגון שאוחז את הפת באמצעות כפפות או מפית וכדומה, גם כן אין להקל בזה לבטל תקנת רבותינו, והעושה כן מבטל תקנת נטילת ידים. ובסוף דברינו כתבנו שעדין ישנו אופן שבו יש להקל בזה לאכול על ידי מפית, וכמו שנבאר. בגמ......

Read Halacha

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

Read Halacha

תשעה באב במוצאי שבת – בגדים לתשעה באב

בברייתא במסכת תענית, (דף ל.), מבואר שגזרו רבותינו על חמשה עינויים שחייב כל אדם לנהוג בהם ביום תשעה באב, ואלו הם: אכילה ושתיה, רחיצה, סיכה (שהיו סכין את הגוף בשמן וכדומה), נעילת הסנדל (כלומר, נעילת נעליים העשויים מעור), ותשמיש המטה. ואמרו רבותינו (תענית ל ע"ב), כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה......

Read Halacha

שאלה: האם מותר לאכול דגים בחלב או בחמאה

תשובה: שנינו במסכת חולין (דף קג:) כל בשר אסור לבשל בחלב, חוץ מבשר דגים וחגבים. ומבואר אם כן שמעיקר הדין אין בכלל האיסור של בישול ואכילת בשר וחלב, איסור לבשל דגים עם חלב, משום שבשר דגים אינו בכלל "בשר" שאסרה תורה, ואף אינו אסור מגזירת חכמים. אולם מרן הבית יוסף (בסימן פז), כתב, שמכל ......

Read Halacha