Halacha for Wednesday 15 Tevet 5781 December 30 2020

The Proper Time for the Morning Blessings

Question: If one has not recited the morning blessings in the morning for whatever reason and has only remembered to do so in the afternoon, may one still recite these blessings in the afternoon?

Answer: In the previous Halacha we have discussed that women too are obligated to recite the morning blessings. We have quoted the Geonim who explain that this is because these blessings are not considered time-bound Mitzvot from which women are exempt, for this is a Mitzvah which is not dependent on any given time. Maran Rabbeinu Ovadia Yosef zt”l derives from here that the Mitzvah of reciting the morning blessings is not contingent on time and thus, if one forgets to recite them in the morning, one may in fact recite them in the afternoon, even after mid-day, for if this were not the case, the morning blessings must be classified as “time-bound Mitzvot” from which women are exempt (similar to the Mitzvah of reciting Keri’at Shema which is time-bound since the Torah states that it should be recited “when you lay down and when you wake up”, and women are thus exempt from this Mitzvah). Since the Geonim write that women recite the morning blessings, this must mean that these blessings may be recited the entire day, even after midday. Therefore, although it is preferable to recite the morning blessings specifically in the morning, even if one has not recited them in the morning, one may still recite them for the duration of the day.

On the other hand, Hagaon Harav Yaakov Loberbaum of Lisa writes in his Siddur Etz Ha’Chaim that the morning blessings may only be recited in the morning and that following four seasonal hours after sunrise, one may no longer recite them (similar to the blessings of Keri’at Shema which may no longer be recited past four seasonal hours after sunrise). Similarly, Hagaon Harav Shlomo Kluger zt”l in his Sefer Ha’Chaim rules that the morning blessings may only be recited until midday (six seasonal hours after sunrise); however, they may not be recited in the afternoon hours. According to these opinions, it would seem that women are exempt from reciting the morning blessings, for they are contingent upon a specific time.

Nevertheless, most Poskim rule that one may recite the morning blessings throughout the entire day and they are not time-bound at all. This is the opinion of Hagaon Harav Eliyahu of Vilna in his Sefer Ma’ase Rav as well as Hagaon Harav Yishmael Ha’Kohen in his Responsa Zera Emet, in addition to many other great Acharonim. (Indeed, even if according to the Halacha one may not recite the morning blessings throughout the entire day, it still cannot be considered a full-fledged time-bound Mitzvah, but here is not the place to delve into this matter).

Hagaon HaChafetz Chaim also writes in his Sefer Mishna Berura that one should not recite the morning blessings passed midday; however, in his Sefer Machane Yisrael, which he authored for Jewish soldiers who were drafted into the Russian army, he writes that when necessary, one may act leniently and recite these blessings even after midday. Thus, he must maintain that halachically speaking, the time for reciting the morning blessings is actually the entire day.

Summary: One should be careful and try to recite the morning blessings every morning before Shacharit. Additionally, women should recite the morning blessings every morning. However, if either a man or woman forgets to recite these blessings, they may still be recited for the duration of the day.

Ask the Rabbi


8 Halachot Most Popular

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

Read Halacha

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"ב

ביום שישי הבא עלינו לטובה, יחול ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום שבת, יחול יום תשעה באב, ומאחר ואין להתענות בשבת (מלבד ביום הכיפורים), לכן התענית נדחית ליום ראשון (ממוצאי שבת הבאה), עשירי באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנה......

Read Halacha

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"ב), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

Read Halacha

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". שבעה עשר בתמוז חל אתמול, בשבת, ומחמת קדושת השבת התענית נדחית להיום. תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהו......

Read Halacha


שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

Read Halacha

דין סעודה מפסקת בשבת

בכל שנה, בערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכלים לפני תחילת הצום, אחרי חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת. וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשפ"ב) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא ש"ערב תשעה באב" חל ביום השבת,......

Read Halacha

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

Read Halacha

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תשפ"ב

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, וכן פסקו הרמב&q......

Read Halacha