הלכה ליום רביעי כ"ט אדר תשפ"ו 18 במרץ 2026

מוציא מצה – רגישות לגלוטן

מצה שמורה
המצה שיוצאים בה ידי חובה בליל פסח, צריכה להיות מצה שנשמרה משעת קצירה. וזו היא שנקראת "מצה שמורה", כלומר, שמשעת קצירת החיטים השגיחו עליהם שלא תבוא בהם אף טיפת מים. ונכון מאד שאותה מצה תהיה עבודת יד, שנעשתה לשם מצוה. ומכיוון שבנקל עלולות לעלות שאלות חמורות בכשרות המצה, יש להזהר מאד לקנות מצות אך ורק במקום שיש עליהם פיקוח על ידי גוף כשרות רציני. ובזמנינו מצויות ברוך ה' מצות עבודת יד (עגולות) אשר נעשות עבור ליל הסדר תחת השגחה קפדנית, וניתן לרכוש ממצות אלו לליל הסדר.

"על אכילת מצה"
אין לברך "אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על אכילת מצה" אלא בליל הסדר, אבל בשאר ימי הפסח אכילת המצה אינה חובה, ולכן אין לברך עליה ברכה זו. שנאמר: "בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ בָּעֶרֶב תֹּאכְלוּ מַצֹּת".

שיעור זמן האכילה
את המצה יש לאכול תוך שיעור "אכילת פרס", ולכתחילה יש להזהר לאכול כזית, שהוא שיעור עשרים ושבעה גרם, מן המצה תוך שיעור ארבע דקות. (ואם אינו יכול, יאכל תוך שיעור של כשבע וחצי דקות לכל היותר).

אם אכל בלא הסיבה
יש לאכול את הכזית מצה "בהסיבה", כלומר, כשנוטה מעט לצד שמאל. ומי שאכל מצה ושכח להסיב, הדין הוא שעליו לחזור לאכול בהסיבה. אבל לא יחזור לברך על אכילת מצה. (ילקוט יוסף ח"ג עמוד תסב).

וביארנו שגם הנשים מחוייבות להסב בליל הסדר, כפי שהאנשים מחוייבים בכך. אולם אשה שאכלה ובטעות לא הסבה, וקשה לה לחזור ולאכול שנית בהסיבה, רשאית לסמוך על דעת כמה פוסקים הסוברים שנשים אינן מחוייבות בהסיבה, ואינה צריכה לחזור ולאכול שנית. (ילקוט יוסף ח"ג עמוד תע).

שלא לדבר עד שאוכלים כזית
מאחר ומצות אכילת מצה בליל פסח, היא אכילת שיעור "כזית מצה", כפי שביארנו כבר, לכן הברכה שמברכים "על אכילת מצה", מכוונת על אכילת כזית שלימה של מצה. ולכן אין לדבר שום דבר לאחר שמברכים "על אכילת מצה", עד שמסיימים לאכול כזית מצה בהסיבה. ומכל מקום אם דיבר לאחר שאכל מעט מהמצה, אינו חוזר לברך שנית, משום שכבר התחיל במצוות האכילה. (עיין בחזון עובדיה עמוד סח).

חימום המצות
מותר לחמם את המצות לפני אכילתן בליל הסדר, על גבי פלאטה חשמלית, ואין בזה חילוק בין מצות קשות לרכות.

רגישות לגלוטן
חובת אכילת מצה בליל הסדר, היא מצוה מן התורה, ולכן גם מי שרגיש או רגישה לגלוטן, ולכן נמנע בכל ימות השנה מאכילת גלוטן, חייב לאכול מצה בליל הסדר, אלא שהדבר גורם לצער רב, לכן עליהם להערך מיד, להשיג מצות מיוחדות ללא גלוטן, העשויות משיבולת שועל (ללא גלוטן).

שאלות ותשובות על ההלכה

סליחה, גם בכוסמין (כוסמין) יש גלוטן ואין להשתמש בו לאנשים עם מחלת צליאק. אני חושב שרק מצות שיבולת שועל הם ללא גלוטן י' ניסן תשפ"ב / 11 באפריל 2022

גם בשיבולת שועל יש גלוטן. יש תוצרת מיוחדת ללא גלוטן, הן של כוסמין והן של שיבולת שועל.

שלום רב,
האם כאשר קטן קורא בקול חלק מההגדה יש לקרוא יחד איתו. או שמא יוצאים ידי חובה בקריאת הקטן?
ישר כח ד' ניסן תשפ"א / 17 במרץ 2021

יש לקרוא יחד איתו. תבורכו,

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה