הלכה ליום שלישי י"ב אלול תשפ"ו 25 באוגוסט 2026

דמעות בתפילה

לקראת סיום סדר הסליחות, נהגו הספרדים לומר פיוט "אליך ה' נשאתי עיני", ובפיוט זה אנו אומרים "הַעֲבֵר חַטָּאתִי אֱלֹקֵי יְשׁוּעָתִי, וְגַם אֶת דִּמְעָתִי שִׂימָה בְּנֹאדֶךָ". כלומר, מבקשים אנו מה' יתברך, שישמור את דמעותינו ושיהיו נראות לפניו, כדי לקבל את תשובתינו ואת תפילותינו.

ואצל האשכנזים נוהגים בדומה לזה, לומר פיוט "אזכרה אלוקים", ושם אומרים: "יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ שׁוֹמֵעַ קוֹל בְּכִיוֹת, שֶׁתָּשִׂים דִּמְעוֹתֵינוּ בְּנֹאדְךָ לִהְיוֹת, וְתַצִּילֵנוּ מִכָּל גְּזֵרוֹת אַכְזָרִיּוֹת, כִּי לְךָ לְבַד עֵינֵינוּ תְלוּיוֹת".

ומקור הבקשה מאת ה', שישמור דמעותינו בתוך "נאד", הוא בספר תהלים, שנאמר: "שִׂימָה דִמְעָתִי בְנֹאדֶךָ", אשר על פסוק זה דרשו רבותינו במסכת שבת (דף קה:), שכל המוריד דמעות על אדם כשר, הקדוש ברוך הוא סופרן ומניחן בבית גנזיו. ורש"י בתהלים (פרק נו) פירש, שאנו מבקשים מהקדוש ברוך הוא, שיראה את דמעותינו, ויהיו נחשבות בעיניו כמו צרותינו. ובודאי, על ידי זה נזכה לקבלת התפילות.

ורבינו חיים ויטאל כתב בשם רבינו האר"י, שכל מי שלא מתעורר לבכיה בתפלות הימים הנוראים, ראש השנה ויום הכיפורים, זהו סימן שאין נשמתו הגונה ושלימה.

ומרן זצ"ל היה דורש, שאף בשעה שאדם לא מתעורר בבכיה, מכל מקום יתפלל בקול בכי, בתחנונים, כמו שנאמר: "כִּי שָׁמַע ה' קוֹל בִּכְיִי".

אולם העירו בזה כמה אחרונים, ובכללם הרב בעל "אהלי יעקב" (בדיני הסליחות אות יא), שאם אדם מסויים יודע בעצמו שאינו בוכה, איך יוכל לומר כן? והלא נמצא שהוא דובר שקרים. ובספר טהרת המים הוסיף עוד, שאם לא בוכה באותו מעמד של הסליחות, לא יכול לומר נוסח כזה, שנמצא שהוא מדבר דבר שקר.

אולם מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל כתב (בחזון עובדיה עמוד יט), שאם אותו אדם, בוכה ביום הכיפורים, למשל בשעת הוידוי, ובפרט בוידוי של רבינו נסים ראש ישיבת בבל, יכול לכוין באומרו "וגם את דמעתי" על הדמעות שהוא מוריד בשעה שהוא באמת מוריד דמעות. ואין הכרח שתהיה בכייתו דוקא באותה שעה של הסליחות.

וכיוצא בזה בפיוט "לך אלי תשוקתי", שאנו אומרים "אנסך את דמעי לך", אם מכוין על דמעתו שבשעת הוידוי, די בזה. אף על פי שנכון מאד שכל אדם בעל לב יתעורר לבכיה דוקא בשעת אמירת הפיוט הזה, שהוא מלא רשפי אש שלהבת יה, ברגש טהור.

ויתירה מזו כתב הגאון רבי שלמה זלמן אוירבך (שלמי מועד עמוד כג), שמי שלא בוכה, יכול לכוין על הדמעות של כלל ישראל ששופכים דמעותיהם כמים בימים הללו, אף על פי שלא בכה בעצמו. והביא דבריו מרן זצ"ל.

ולסיכום: גם מי שלא בוכה בשעת אמירת הסליחות, רשאי להזכיר פיוטי סליחות שמוזכר בהם ענין הבכי והדמעות. ויכוין על הדמעות שמוריד בשעה שבאמת מוריד דמעות. וכמובן שתפילה בדמעה לא שבה ריקם, וחשוב מאד בפרט בתפילות הימים הנוראים, שיתפלל אדם מתוך בכיה, באהבת ה' וצער על שנתרחקנו מאתו בעוונותינו.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה