הלכה ליום רביעי כ"ז אלול תשפ"ו 9 בספטמבר 2026

נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה

ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב, כמו שביארנו בהלכות חג השבועות. אך השנה, (תשפ"ז), שיחול יום טוב ראשון של ראש השנה בשבת, כמובן שיהיה אסור לעשות כן בליל יום טוב ראשון, שהרי בשבת אסור להעביר אש.

זמן ההדלקה ביום טוב שני
ביום טוב שני של ראש השנה, וכן בכל יום טוב שני של גלויות, (כלומר, בחוץ לארץ, שעושים שני ימים טובים בכל חג, כפי שעושים בראש השנה גם בארץ ישראל), גם כן מדליקין נרות יום טוב.

ויש נוהגים להדליק את הנרות בליל יום טוב שני של ראש השנה, אחרי צאת הכוכבים, (דהיינו כעשרים דקות אחרי שקיעת החמה), לפני הקידוש על היין.

והטעם שהם נוהגים כן, הוא משום שאסור להכין שום דבר מיום טוב ראשון ליום טוב שני. כשם שאסור להכין שום דבר משבת לחול, או מיום טוב לחול. ולפי זה היה נראה שאסור להדליק נרות "לכבוד יום טוב שני", כאשר עדיין הוא יום טוב ראשון.

ובאמת שנכון הדבר שאין להכין דבר מיום טוב ראשון ליום טוב שני, ולפיכך אסור להכין את הפתילות וכדומה מיום טוב ראשון ליום טוב שני, וכן אסור לבשל ולהדיח כלים מיום טוב ראשון ליום טוב שני, שהרי זה מכין מיום טוב ראשון ליום טוב שני.

אולם לגבי הדלקת הנרות בכל שנה בליל יום טוב שני, כתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל (בספרו חזון עובדיה הלכות הימים הנוראים עמוד קפב), לאור דברי התוספות ועוד מגדולי הפוסקים, שאין לחוש לכך, ומותר להדליק נרות של יום טוב שני, אפילו לפני שקיעת החמה של יום טוב ראשון. משום שיש בדבר צורך גם ליום טוב ראשון, שאור הנרות מוסיף אורה בבית. והביא שכן כתב רבינו יוסף חיים בשו"ת רב פעלים. ועוד.

הדלקת נרות השנה
השנה, (תשפ"ז), יחולו ימי ראש השנה בימים שבת וראשון, ומאחר וכך, בודאי שאסור להדליק נרות עבור יום טוב שני של ראש השנה, אלא לאחר צאת השבת כפי שמופיע בלוחות השנה. והנוהגים להחמיר תמיד כדעת רבינו תם, יחמירו בזה גם בליל ראש השנה השני, שלא ידליקו נרות עד צאת השבת על פי שיטת רבינו תם, כלומר, ידליקו נרות באמצע הסעודה.

ולסיכום: יש להדליק נרות לכבוד ראש השנה, כפי שנוהגים בכל יום טוב, סוכות, פסח ושבועות. ויש להדליק את הנרות לפני שקיעת החמה. ובליל יום טוב שני יש להדליק את הנרות רק לאחר זמן צאת השבת.

כתב הגאון הראשון לציון שליט"א (ילקוט יוסף יום טוב עמוד תקו), שאשה שנוהגת להדליק נרות משעווה, עליה להכין את הנרות עוד לפני כניסת ראש השנה, משום שאסור להדביק בראש השנה את הנרות על ידי חימום השעווה, משום איסור "ממרח".

שאלות ותשובות על ההלכה

מה ההלכה לגבי חימום הארוחה ליום טוב שני? ממתי מותר? מאחר ויוצא בשבת, היום הראשון כ"ז אלול תש"פ / 16 בספטמבר 2020

מותר לחמם רק לאחר צאת השבת

נתחלפו לי תפילין של רש"י עם תפילין של ר"ת. בירכתי על תפילין של רבינו תם - והתפללתי אתם כל תפילת שחרית. בסוף גיליתי את הטעות והנחתי תפילין של רש"י וקראתי בהם קריאת שמע.. האם הברכה שבירכתי על תפילין של ר"ת לבטלה? כ"ז אלול תש"פ / 16 בספטמבר 2020

זהו ספק ברכה לבטלה. ויש להזהר בזה, כי לצערינו דבר זה אירע כמעט לכל מי שמניח רבינו תם. 

האם יש לברך על ההדלקה גם ביום טוב שני, אפילו אם אני מדליקה לפני שקיעת החמה? כ"ט אלול תשע"ז / 20 בספטמבר 2017

יש לברך על ההדלקה גם ביום טוב שני. אפילו אם מדליקה לפני שקיעת החמה

בקשר להלכה היומית. נכתב  "ומותר להדליק נרות של יום טוב שני, אפילו לפני שקיעת החמה של יום טוב ראשון. משום שיש בדבר צורך גם ליום טוב ראשון, שאור הנרות מוסיף אורה בבית."האם ההלכה לא צריכה להשתנות עקב כך שהיום יש תאורת חשמל בבית בן כה וכה (וכפי שהעיר על כל בשם הרב אויירבך בספר שמירת שבת כהלכתה). וכפי שראינו בהלכות אחרות שמרן התחשב בטעם זה[כגון בהלכה להעדיף לכבות אור חשמל לפני הדלקת נר שבת]? כ"ח אלול תשע"ד / 23 בספטמבר 2014

טוב להחמיר בדבר כפי שכתבתם.

האם אפשר להכין את הפתיליות בחג עצמו או שכדאי להכין 2 פתיליות לפני כניסת החג הראשון? כ"ד אלול תשע"ב / 11 בספטמבר 2012

אם מדובר בפתיל שמכניסים אותו בתוך אלומיניום, (פתיל צף וכדומה), כדאי להכין את הפתילות לפני החג.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה