נאמר בפרשת השבוע, לאחר שנודע ליעקב שעשו אחיו בא לקראתו, שלח אליו יעקב שיירה שלימה של מתנות, ועם השליחים, שלח גם הודעה לעשו:
"כֹּה אָמַר עַבְדְּךָ יַעֲקֹב, עִם לָבָן גַּרְתִּי, וָאֵחַר עַד עָתָּה, וַיְהִי לִי שׁוֹר וַחֲמוֹר, צֹאן וְעֶבֶד וְשִׁפְחָה, וָאֶשְׁלְחָה לְהַגִּיד לַאדֹנִי, לִמְצֹא חֵן בְּעֵינֶיךָ".
על מה שנאמר "עם לבן גרתי", דרשו רבותינו (הובא בפירוש רש"י), גרת"י, רומז לתרי"ג, שהוא מספר המצוות שיש בתורה. וכך רמז יעקב לעשו: "עם לבן גרתי – ותרי"ג מצוות שמרתי, ולא למדתי ממעשיו הרעים"!
נקודה חשובה הובאה בספר אמת ליעקב, מאת הגאון רבי יעקב קמינצקי זצ"ל (מגדולי הדור האחרון שהיו בארצות הברית), על מה שאמר יעקב "עם לבן גרתי", שפירוש הדברים, אמר יעקב לעשו, "גרתי", בכל השנים שהייתי אצל לבן הארמי, נותרתי "גר", ולא נעשיתי אזרח קבוע, נותרתי נע ונד, גולה ממקום למקום, ואם תשאל, הכיצד יתכן בכלל, לחיות לצד אישיות חשובה כמו לבן הארמי, ולא להתרשם ממנו כלל, לא לרדת ברוחניות אפילו מעט, כיצד זה יתכן? התשובה לכך היא, "תרי"ג מצוות שמרתי", היות והיה יעקב אבינו מסובב כולו במצוות התורה, היא שעמדה לו שזכה להשמר מפני לבן וחברתו המקולקלת.
יעקב אבינו הגיע לביתו של לבן ישר מישיבת שם ועבר, לאחר שעסק שם בתורה, הוא הגיע לבית של אחד מעשירי אותו הדור, שאת בתו רצה לשאת לאשה. בקלות יכול היה יעקב להתערות עם אנשי הבית, להתחבב על בניו של לבן, ולהיות אחד מהם, אך הוא בשלו, מקפיד על תרי"ג מצוות! בלי שום התרופפות! כך הוא זוכה להתנתק מכל מה שסביבו, להתמקד בעיקר! בקיום התורה והמצוות, ובהכנת שבטי ישראל בעבודה רוחנית נשגבה!
אך הדברים לכאורה תמוהים. אם רוצה יעקב לספר לעשו שהוא עדיין עומד בצדקותו, היה אומר זאת בפירוש! לשם מה לרמוז זאת במילים קצרות? ועוד קשה, שהרי עשו הרשע, בודאי לא קרא את פירוש רש"י עם דברי יעקב אחיו, ואם כן, מנין לו לעשו לדעת בכלל מה כוונתו של יעקב? ואפילו אם נאמר שהיה עשו מבין את עומק דבריו של יעקב, עדיין קשה, מדוע את ענין שמירת המצוות, הטמין יעקב ברמז בלבד, ואילו את עובדת הצלחתו מבחינה כלכלית, הוא מבטא בפירוש "ויהי לי שור וחמור וצאן ועבד ושפחה"? מדוע את הענינים הגשמיים ביטא יעקב בצורה ברורה יותר לעומת עניניו הרוחניים?
הסביר זאת מגיד המשרים הגאון הצדיק רבי יעקב גלינסקי זצ"ל (הובא בספר "והגדת"), כי באמת, עבורינו, לדורי דורות, חפץ יעקב שנדע את העיקר. למרות כל השנים שהייתי אצל לבן, "תרי"ג מצוות שמרתי", זה העיקר, וכל השאר – טפל. אך לגבי עשו הרשע, מה שחשוב הוא מה שמעניין את עשו, האם יש לך שור? עבד? שפחה? יש לך רכוש? אם כך, אתה אדם מכובד!
ובענין זה הביא מעשה שהיה:
אל ארצות הברית שלפני קרוב לשמונים שנה, הגיע אדם גדול, צדיק ונשגב, גאון הגאונים, הלא הוא הגאון רבי אהרן קוטלר זצ"ל. לאחר שהתגורר תקופה בניו יורק, קרא לכנס רבנים שיעסוק בעניני השעה, לחיזוק התורה והדת.
בין המשתתפים, ישב לו "נשיא" של אחת הקהלות היהודיות. כאשר ראה באיזה להט מדבר רבי אהרן, ומעורר על תקלות שונות בעניני היהדות, פנה אל היושב לצדו ושאל בלחש: "כמה הוא שווה? על כמה הוא יושב?", כאומר, "כמה הוא מרויח?
השיב לו היושב לצדו: "אולי אלף, אולי אפילו אלפיים דולר"!
"אם כך" תמה נשיא הקהילה, "איך הוא מעז לדבר בכלל"! "האם הוא יודע שיש כאן רבייס שמקבלים שלושים אלף לשנה! איפה ה"דרך ארץ" שלו כשהוא עומד לדבר בפניהם"??
ממרחק השנים, הדברים נשמעים כמעט מצחיקים, אך זהו באמת הלך החשיבה של רוב העולם! אנשים מעריכים כסף, מראה חיצוני, חיים חיצוניים וגשמיים, למרות שהם יודעים יפה יפה לדבר על החשיבות שהם רואים ברוחניות, הרי שבמהלך החיים, מה שקובע ומה שמנחה אותם, זו הגשמיות!
יעקב אבינו, ואביו יצחק, וזקנו אברהם, וכן אמותינו, שרה, רבקה, רחל ולאה, מלמדים אותנו, חייהם היו חיים קשים מאד, חיים של הפתעות מבהילות, גלויות ונדודים, אכזבות ונסיונות, ועם כל זה, מה נותר לדורי דורות? "אלוקי אברהם, אלוקי יצחק ואלוקי יעקב", אנו מזכירים בכל יום ויום, את אבותינו הקדושים, אבות האומה, אנו מחנכים דורות על דורות על עבודתם הרוחנית של האבות והאמהות, כי הרוחניות, היא העיקר, וכל הדברים הגשמיים, הם בסך הכל ככלי שרת, כדי שנוכל להמשיך בעבודת הקודש.
עלינו לחדד את המסר הזה בלבותינו, ובלבות צאצאינו, וה' יזכנו לעשות רצונו כרצונו, ונראה במהרה בישועת ישראל.
שבת שלום!
