הלכה ליום שלישי ט"ו כסלו תשפ"ד 28 בנובמבר 2023

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

מו"ר אבינו ר' חיים בן שרה ונפתלי ז"ל, סבתנו היקרה מרת גולי בת רחל ז"ל

שהיום הוא יום פקודתם
תהא נשמתם צרורה בצרור החיים

הוקדש על ידי

הבנים והבנות, הנכדים והנכדות

נר נשמה – לימוד התורה

שאלה: האם יש ענין להדליק נר נשמה?

תשובה: רמז למנהג הדלקת הנר לכבוד הנפטרים נזכר במשנה במסכת ברכות (נב:) אין מברכין בורא מאורי האש במוצאי שבת על הנר של מתים. ובגמרא (נג.) פירש רש"י, כל מת שהוא אדם חשוב ומוציאים לפניו נר ביום לכבודו, אף אם הוציאוהו בליל מוצאי שבת אין מברכים עליו, לפי שנעשה לכבוד ולא להאיר. וכן נפסק בשלחן ערוך אורח חיים (סימן רחצ סעיף יב).

ובארחות חיים כתב וזו לשונו: כתב רבינו אשר, נוהגים שכל אחד מדליק נר בערב יום הכפורים לכפר על אביו ואמו, כי כבוד הוא להשם יתברך, שנאמר באורים כבדו ה'. ומנהג ישראל תורה הוא. עד כאן. וכן כתבו עוד מגדולי הפוסקים. ומכאן נהגו שגם ביום הפטירה של אביו או אמו מדליקים נרות לעילוי נשמתם, מדי שנה בשנה. וכן כתב בשו"ת מהרש"ל (סוף סימן מו), שאם שכח להדליק נר בערב שבת בבית הכנסת ביום פטירת אביו או אמו, כמו שרגילים להדליק בכל ארץ אשכנז, מותר לומר לגוי להדליק הנר בבין השמשות, (כלומר כמה דקות אחרי שקיעת החמה, כשעדיין לא יצאו הכוכבים), שמאחר שהעולם נזהרים בהדלקת הנר לכבוד אב ואם, נחשב הדבר כצורך גדול, ולכן יש להתיר.

אולם לכל הדעות אין מנהג זה מצוה ממש, אלא מנהג טוב שנהגוהו משנים קדמויות ויסודתו בהררי קודש. ומעתה נראה, שלפי מה שכתבו הפוסקים לגבי נר שבת, שאפשר לצאת ידי חובת הדלקת נרות שבת בנרות של חשמל (וכמו שביארנו בדין נרות של חשמל), כל שכן שבדבר זה שאינו אלא מנהג, אפשר לצאת ידי חובה על ידי נרות של חשמל. ובפרט במקום שנוהגים להדליק את נרות הנשמה לעלוי נשמת ההורים בבית הכנסת, שאז ריח השמן והשעווה מפריע לחלק מן המתפללים, שיש מקום גדול יותר לומר שעדיף להדליק את נרות הנשמה בנרות של חשמל. וכמו שנוהגים הלכה למעשה בהרבה בתי כנסיות ובתי מדרשות.

ועל כן העלה להלכה מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, שאפשר לצאת ידי חובת מנהג הדלקת הנר לעלוי נשמת ההורים בנרות חשמל. וכן מצוה גדולה לתרום מעות לבתי מדרשות לצורך הוצאות החשמל והתאורה, שעל ידי זה יוכלו לעסוק בתורה, ובכך תגרם נחת רוח להורים הנפטרים ויהיו עליו למליצי יושר.

וכן הדין לגבי נר זכרון לגדולי ישראל, כגון אותם הנוהגים להדליק נר לכבוד נשמת רבי מאיר בעל הנס, (בפרט בערב שבת, שהנר מוסיף אורה לכבוד שבת), שיש מקום למנהגם, ורשאים לעשות כן גם בנר חשמל, וזכות התורה תגן בעדם, כי נר מצוה ותורה אור. (וגם טוב הדבר לחינוך הילדים, שעל ידי מעשי האם, שמדליקה נר לכבוד נשמת הצדיק, מתעוררת בלבם האמונה בחכמינו זכרונם לברכה).

ויש לציין, כי עיקר הזכות להורים ולמורים בגן עדן, היא שיהיו בניהם ובנותיהם ותלמידיהם עוסקים תמיד בתורה, ואין לשער גודל השמחה והתועלת שמביאים בנים ותלמידים לנשמות קודמיהם על ידי עסק התורה, שמעלתה גדולה בהרבה מענין הדלקת הנר, (וכן מענין אמירת הקדיש), כי נר ה' נשמת אדם, שממשיכים בניו ותלמידיו לעסוק בתורה, ובפרט מי שעוסק בתורת רבותינו, שעל ידי זה שהוא עוסק בתורתם, שפתותיהם דובבות בקבר, וזכותם תעמוד לו עד ביאת משיח צדקינו במהרה בימינו אמן.

שאלות ותשובות על ההלכה

אני כל יום ו' בבוקר עולה לקבר אבי היקר ז"ל מדליק נר נשמה 48 שעות שיהיה לכל השבת..ואומר גם פרקי תהילים לעילוי נשמתו. וממשיך לדרכי. האם זה בסדר? ט' סיון תשפ"א / 20 במאי 2021

הגר"א כתב, שלא כדאי לנהוג כן, מפני שבבית הקברות יש רוח רעה, והרבה צרות ועוונות מגיעות משם, וגם מרן זצ"ל היה מדקדק בזה. לכן יותר טוב שתלמד לעלוי נשמתו, אבל לא על קברו, ולקברו תעלה אחת לשנה. זו העצה הטובה יותר עבורך, תבורך מפי עליון,

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה