הלכה ליום חמישי י"ח שבט תש"פ 13 בפברואר 2020

לידה בשבת

שאלה: אשה מעוברת שיודעת שיש סיכוי סביר שזמן לידתה יחול ביום השבת, וממילא אם יאחזוה צירי לידה בשבת, יאלצו לחלל עליה את השבת על ידי נסיעה במכונית לבית החולים, האם היא מחויבת לשבות במקום סמוך לבית החולים, בכדי שלא יצטרכו לחלל עליה את השבת, או שאין לה חיוב בזה ויכולה להשאר בביתה?

תשובה: הנה הדבר ברור, שבכל מקום של ספק פקוח נפש, חייבים לחלל את השבת. ועל כן, אם רואה האשה שתפסוה צירי לידה בביתה ביום השבת, בודאי שהיא וקרוביה מחוייבים לטלפן לפי הצורך להזמנת מונית או אמבולנס בכדי לקחתה לבית החולים, וכמו כן רשאי בעלה או אחת אחרת מקרובותיה ללוותה לבית החולים לפי בקשתה, בכדי ליישב דעתה סמוך ללידה. וכפי שכבר ביארנו בעבר.

ולעצם שאלתינו אם מחויבת האשה לעזוב את ביתה מערב שבת ולשבות במלון הסמוך לבית החולים בכדי שלא יבואו לחלל עליה את השבת, דן בזה הגאון רבי שמואל הלוי ואזנר זצ"ל בשו"ת שבט הלוי (ח"ח סימן פח) וכתב, שנראה שאם הדבר כרוך בטרחה מרובה אינה צריכה לטרוח בזה. וכן כתב הגאון האדמו"ר מצאנז בשו"ת דברי יציב (סי' קעה), שאף על פי שאדם מחויב לעשות מה שיוכל בכדי למנוע אחר כך חילול שבת על היולדת, מכל מקום בזה אין חיוב להחמיר, שהרי הנסיעה במכונית לבית החולים נחשבת כ"מלאכה שאינה צריכה לגופה", ("מלאכה שאינה צריכה לגופה" הוא מושג ידוע בהלכות שבת, וכגון אדם החופר גומה בחול, והוא חפץ בחול היוצא מחפירתו, ואין הוא חפץ בגומה שנעשית אחר כך, הרי זו מלאכה שאינה צריכה לגופה, שהרי אינו צריך את גוף המלאכה, שהיא הגומה, אלא בחול, וכן אצלינו, שאין האשה חפצה בגוף המלאכה, כלומר בעצם הנסיעה, כמו שרוצה אדם הנוסע לטיול, רק עיקר מגמתה להצלת עצמה, נמצאת מלאכה זו, שאינה צריכה לגופה, ואיסורה הוא מדרבנן ולא מדאוריתא לדעת רוב הפוסקים). וגם אין הדבר ודאי שתצטרך האשה לצאת לבית חולים בשבת, על כן אין חיוב להחמיר שתצא מערב שבת למלון הסמוך לבית החולים.

ומרן רבינו הקדוש רבי עובדיה יוסף זצ"ל, אחר שהביא דברי הפוסקים בזה, כתב שלכתחילה צריכה לעזוב את ביתה מערב שבת לשבות במלון הסמוך לבית החולים, ובלבד שיכולה לעשות כן בנקל, אבל אם כרוך הדבר בטרחה יתירה, אינה צריכה לטרוח בזה.

שאלות ותשובות על ההלכה

כתבתם - ומרן רבינו הקדוש רבי עובדיה יוסף זצ"ל, אחר שהביא דברי הפוסקים בזה, "כתב", איפה כתב את זה? י"ט שבט תש"פ / 14 בפברואר 2020

בחזון עובדיה שבת חלק שלישי עמוד שכא.

ספר אביר הרועים - בית מידות
ספר אביר הרועים
לפרטים לחץ כאן

הלכה יומית מפי הראש"ל הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א

דין ברכת שפטרנו מעונשו של זה
לחץ כאן לצפייה בשיעורים נוספים

הלכות אחרונות

"תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

נדה ע"ג א'

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה